כשהגננת אבלין קוטגרו רוצה לעשות משהו – נראה ששום דבר לא יכול לעמוד בדרכה.
אבלין, הגננת של גן שלמון 34 (טרום-טרום חובה) בנתניה, עוברת השנה את ההסמכה לגן ירוק מתמיד בליווי ענבל בן ארי מהרשת הירוקה. כשחשבה איזה פרויקט קהילתי תוכל לקדם, עלה בראשה רעיון: לפתוח ספרייה קהילתית בגינת השעשועים הצמודה לגן שלה.
"יש לי המון ספרים בגן ורציתי לתרום לקהילה ולשתף", מספרת אבלין. "אני יודעת עד כמה ספרים חשובים לילדים. הם כבר לא נחשפים לספרים כבעבר, ורואים איך זה משפיע על השפה שלהם, שהיא לא מספיק מפותחת. רציתי שבגינה תהיה ספרייה פתוחה, שאנשים שמגיעים למקום יוכלו לקחת ממנה ספר ולהקריא לילדים, ואפילו לקחת הביתה ולהחזיר".
אבלין לא הסתפקה בספרייה. היא ראתה שבגינה יש שטח אדמה לא מנוצל, וחשבה שזה מקום מצוין לטעת בו עצי פרי. "אני רוצה לצאת לשם עם ילדי הגן כדי שנראה את התהליך של הפריחה והצמיחה של הפירות".
מפעילה את העירייה
להקמת ספרייה ולנטיעות דרושים גם אישורים וגם תקציב, ולכן אבלין פנתה לעיריית נתניה. בתחילה בעירייה לא רצו לתמוך בפרויקט בגלל בעיית ונדליזם והשחתה בגינה. "אני עובדת כבר 14 שנים בגן הזה. ראיתי איך נכנסים לגן השעשועים ומשחיתים, ואפילו לגן שלי נכנסו בעבר".
אבל אבלין לא ויתרה: "אם יש לי חלום – אני הולכת על זה", היא אומרת. "התייעצתי עם מרינה אלישע, מנהלת מחלקת החינוך הסביבתי בעירייה, ויצרתי קשר עם אסף דניאל, מנהל אגף גנים ונוף בעירייה. הסברתי לו מה אני עושה ושאני רוצה לקחת את גינת השעשועים תחת חסותנו. הוא קישר אותי לאגרונומית של הגינות הציבוריות בעיר. פנהיתי גם לשגיא אבודרהם, ראש אגף הגיל הרך. במקביל ערכנו סקר בגן. יצאתי כל פעם עם 2-3 ילדים לגינת השעשועים, ושאלנו אנשים שם מה חסר להם. אמרו לנו שחסרה עוד צמחייה, דשא, ושהגן נראה מוזנח ולא מזמין".
האגרונומית הגיעה לסיור בגינה ואבלין סיפרה לה מה היא רוצה לעשות ומה מבקשים תושבי השכונה. "הראיתי לה קיר של מבנה סמוך שכל פעם מלכלכים אותו בגרפיטי, וביקשתי שיצבעו אותו בלבן. למעשה העירייה צבעה את הקיר פעמיים, כי אחרי הפעם הראשונה שוב ריססו שם בצבע. פניתי גם לפיקוח העירוני וביקשתי שיגבירו את הסיורים באזור ויתקינו מצלמות בגינה".
מארגנת את ההורים
ובזכות כל המאמצים, זה קרה. "אחרי המון שיחות ומיילים ובקשות – קיבלתי תקציב להקמת הספרייה!" אומרת אבלין בסיפוק רב. "הזמנתי ספריית עץ יפה מנגר, ובעזרת האגרונומית וגנני העירייה שתלנו עצי פרי ופרחים. צבענו ספסל והפכנו אותו לספסל נתינה. הכנו שלט שמזמין כל מי שרוצה לבוא ולקחת. על הספסל נשים כל יום עודפים שנשארים מהצהרון".
"בגן אנחנו כל הזמן מדברים על נתינה ועזרה לזולת, וגם על שמירה על הסביבה שלנו יפה ונקייה. למרות שהילדים כל כך צעירים הם מבינים, הם חשים אחריות. הם אפילו יודעים לאסוף חפצים מהרחוב כדי שבגן נעשה בהם שימוש חוזר".
את פתיחת הספרייה הקהילתית ציינו אבלין וילדי הגן בהפנינג שמח. "בשיתוף ההורים הקמנו דוכנים עם ספרים ומשחקים שאנחנו לא צריכים, דוכני מזון ושתייה, יצירה ועוד. שמחנו לראות גם הרבה ילדים שהגיעו מבחוץ והצטרפו לחגיגה. הצלחנו לאסוף סכום מרשים של מעל 2,000 שקל, ואחרי בחירות שקיימנו בגן, עם קלפי והכול, הילדים בחרו לתרום את הכסף לבית היתומים בקריית צאנז. קבעתי פגישה עם מנהל בית היתומים כדי לדעת למה הם זקוקים, ואנחנו נקנה ונביא להם".
יש מכשולים אבל לא מוותרים
לא פשוט לחולל שינוי. למרבה הצער כמה ימים אחרי האירוע אבלין גילתה כי מישהו שבר את דלתות הספרייה. נחושה כדרכה היא פנתה לראש מנהל הפיקוח העירוני בנתניה ולכל הגורמים הרלבנטיים בבקשה להתקין מצלמות ולמצוא את האשמים. "עדכנתי כמובן את ההורים ושוחחתי עם הילדים", אומרת אבלין. "את הספרייה הכנסתי לחצר הגן וביקשתי מהאחזקה שיתקנו אותה. ברגע שיתקינו מצלמות נוציא אותה שוב לגינה בבטחה. אני יודעת שעצרו כמה חשודים שמעורבים בסיפור. פניתי לעמותה שעובדת עם בני הנוער הללו, וביקשתי שידברו איתם ויגייסו אותם אלינו, שיהיו שומרי הגינה כמונו".
פרויקט הספרייה הוא דוגמה מעוררת השראה לכוחה של יוזמה אישית ונחישות. מגננת אחת עם חלום, דרך שיתוף פעולה עם העירייה ורתימת הקהילה, נולד מרחב קהילתי חדש המעודד קריאה ונתינה. ילדי הגן לומדים שיעור חשוב על אחריות סביבתית ועל היכולת של כל אחד מאיתנו להוביל שינוי. הספרייה הקהילתית בגינה היא לא רק מקור להשאלת ספרים, אלא סמל לערכים של שיתוף, קיימות וחיבור בין אנשים. כשרואים את האור בעיניהם של הילדים ואת תחושת הגאווה שלהם, ברור שהזרע שטמנה אבלין עתיד להניב פירות רבים וטובים.
