"בהתחלה מאוד נרתעתי מהיציאה לחוף. זו אחריות גדולה, זה מורכב ודורש מאיתנו כצוות לגייס הרבה כוחות. אבל ראיתי כמה שזה נותן לילדים, זה מדהים". הדוברת היא חיה שוירץ, הגננת של "שירת הים", גן בזרם החרדי באשדוד, שיוצא לחוף באופן קבוע.
את המסורת של טיולים קבועים לים "ירשה" חיה מהגננת שקדמה לה, שהתחילה לעשות זאת בשנה שעברה, כשקיבלה ליווי להסמכה של גן ירוק מיעל חריר מהרשת הירוקה. חיה הייתה אז גננת משלימה. השנה, כגננת אם, החליטה שלמרות הקושי היא ממשיכה בטיולים.
צוברים חוויות כבר בדרך
"הגן שלנו ממש קרוב לים ואנחנו יוצאים לחוף אחת לשבועיים-שלושה, בהתאם למזג האוויר", משתפת חיה. "כבר מההליכה לחוף, שעוברת בגינה ציבורית, אנחנו לומדים המון וצוברים חוויות. אנחנו קוראים לזה דרך כערך: אנחנו מרגישים את השינויים במזג האוויר, בודקים מה משתנה – למשל עלי שלכת בסתיו, פריחה באביב או ציפורים שונות. אנחנו עוברים על פני שלטים שונים, שלאט לאט למדנו לקרוא. ליד אנדרטה לחללי צה"ל אנחנו נעצרים ואומרים תהילים. למדנו חציית כביש בצורה בטוחה ואחראית ואנחנו גם אוספים פסולת ולוקחים אותה איתנו. ההליכה גם מזמנת שיתוף ושיחות בין הילדים.
בימי הטיול לחוף הים מתנהל גן שירת הים לפי עקרונות של גן בטבע, כלומר יש מסגרת קבועה ומוכרת, כללי הבטיחות וההתנהלות ידועים ומוכרים לילדים, למידה מזדמנת, ספונטנית ומתוך החוויה וגם זמן שהייה והתבוננות. לחיה היה חשוב לבנות סדר יום קבוע וברור בימים שבהם יוצאים לחוף: "בתחילת השנה עברנו על הכללים ווידאנו שכולם מכירים אותם. את יום הים אנחנו מתחילים במעגל התבוננות, שכולל גם נשימות והרפיה. אנחנו מסתכלים על הגלים, האם הם סוערים או רגועים. אנחנו מסתכלים על ספינות שחולפות, שרים ומדברים על רגשות.
אחר כך עוברים לפעילות חופשית בחוף, שהוא למעשה ארגז חול ענקי. הילדים משחקים בכפות ודליים שאנחנו מביאים או בוחרים בעצמם במה לשחק ממה שיש בחוף. בהמשך יש מוקדי פעילות בהתאם למה שתוכנן מראש:
- הבעה באומנות – ציור על החול הרטוב או על קרטון. יש לנו גם עמדת גואש שבה ניתן לצייר את הנוף על בד, שקף או על משטחים אחרים.
- עמדת חקר – יש לנו משקפות, מגדלות, מצלמת נחש, מגדירים, מד רוח לחיפוש בעלי חיים ומעקב אחר סוגי עקבות או אחר סוגי צדפות וקונכיות שניתן למצוא בחוף. הילדים יוצאים בקבוצות לחפש לגלות ללמוד ולתעד.
- אביזרי תנועה – אנחנו מביאים חישוקים, חבלים, גומיות, מצנח, כדורים.
- עמדת מלאכות יד – תפירה, אריגה, ליפוף.
- ספרייה ניידת – אוהל לקריאת ספרים ולמנוחה בחוף.
- איסוף פלסטיק – סינון החול ואיסוף חלקי מיקרו פלסטיק לסדנה בגן.
"לפעמים אנחנו יוצאים לסיורים בחוף. ביקרנו בסוכת המציל, ערכנו היכרות עם אנשי התחזוקה ואפילו עם מנהל אגף החופים ויצאנו לטיול בנחל לכיש הסמוך". חלק חשוב מיום הים הוא הרפלקציה: כשחוזרים לגן הילדים מתעדים מה הם חוו באמצעות איור מדעי, רישום ובמרחבים "הימיים" שיש בגן.
הים נכנס לתוך הגן
החוויה, כאמור, לא מסתיימת בשערי הגן. בגן עצמו יש מרחבים שונים שמחברים את היומיום עם הטיולים: "הגן שלנו מדבר ים. יש לנו מרכז בנייה מעוצב בצורת אונייה, ובו פריטים כמו בדים וצעיפים כחולים, קוביות וקורת עץ וחפצים שקשורים לים שמעודדים משחקי דמיון ובנייה.
"הכנסנו את הים גם למרחב הרגשי בעזרת המודל הדולפיני, שעוסק בדולפין, כריש וסרדין. יש לנו "דולפימטר" והילדים לומדים לבטא את עצמם ואת רגשותיהם דרך שלושת יצורי הים. בפינה הזו יש עוד עזרים שיכולים לסייע בוויסות רגשות (שטיח, ספות קטנות, מלאכות יד).
בפינת היצירה יש לנו חומרי טבע, דגים קטנים, כוכבי ים והילדים בונים מנדלות. הם מציירים את הים ובקרטוניה בונים דברים שקשורים לים.
"לכולם הים עושה טוב. יש לי בגן 23 ילדים, חלקם עם הרבה מאוד מרץ. השחרור והתנועה באוויר הפתוח גורמים להם להיות רגועים ושלווים יותר. הם מחכים ליום הים. אני אומרת לגננות שהגן שלהן ליד הים: אין לכן מה לחשוש. מרגע שהילדים יודעים את הכללים, זה נותן להם כל כך הרבה וזה הרבה יותר טוב מלהיות בין ארבעה קירות!"
