לוגו רשת ירוקה

English

גן בונה קהילה

מהי קהילה? קהילה היא קבוצה בעלת מאפיינים משותפים כמו מקום מגורים, תרבות, דת ועוד. החיים בקהילה יכולים לספק צרכים אנושיים כמו הצורך בשייכות, הצורך בביטחון רגשי, הצורך בחופש ובהגדרה עצמית והצורך בחברה. הקהילה מציעה ערכים של דאגה לזולת, שיתוף פעולה וכבוד הדדי ומאפשרת התנסות בחיים דמוקרטיים דרך קבלת החלטות משותפת, בשוויון זכויות, בסובלנות, ביישוב לא אלים של מחלוקות ועוד (מתוך האוגדן "שבילים לגן העתידי").
ההשתייכות לקהילה או לקהילות שונות חשובה לנו, בני האדם, בכל שלבי החיים ולכן הקהילתיות מהווה את אחד מארבעת העוגנים הפדגוגיים במודל הגן העתידי. אפשר לראות בגן הילדים לב של מעגלים קהילתיים מתרחבים: קהילת הגן עצמו – הילדים והצוות, קהילת המשפחות, גנים צמודים או קרובים, השכונה שבה נמצא הגן וכן הלאה.
וכמו שצוות הגן משמעותי בבניית הקהילה פנימה כך הוא חשוב בהובלה של הגן כדי ליצור קשרים עם הקהילות הסובבות. עבור הגננת, טוויית קשרים עם הקהילה היא דרך להטמיע ערכים ופרקטיקות שנמצאות במהות העמוקה של הקיימות: ליצור מקום שטוב לחיות בו.
בחרנו להביא כאן כמה דוגמאות לגננות, שהרחיבו את מושג הקהילה ויצרו חיבורים מיוחדים בין הגן לסביבתו.

אומרים שלום לאופה ולספרית

"אני עובדת בגן הזה כבר 18 שנה, כך שאני בעצמי כבר חלק מהקהילה פה", מספרת דנה דרייפוס, הגננת של גן אופק ברמלה. "אנחנו – כל הגן והורים מלווים – יוצאים מדי שבוע לטיול קבוע במרכז המסחרי הסמוך לגן. מכיוון שאנחנו הולכים כל שבוע לאותו מקום, אנחנו מתחילים ליצור קשרים אישיים עם בעלי החנויות. לדוגמא, אנחנו נכנסים למאפייה הבוכרית והאופה מסביר על תהליך האפייה ומכבד אותנו בלחם. מוכר הגבינות מוציא לנו גבינות ונותן לטעום. מוכר התבלינים נותן לנו להריח ולטעום תבלינים ובחורף נתן לנו תבלינים בוכריים למרק שהכנו בגן. אצל הספרית הילדים יושבים לפי התור על הכיסא והיא מדגימה איך עושים תסרוקות.
"אנחנו פוגשים את הסנדלר, את משחיז הסכינים ואת מוכר הבשר שהוא אבא של אחת הילדות בגן. כך הילדים גם מכירים בעלי מלאכות שונות וגם יוצרים קשרים קרובים יותר עם הקהילה שבה הם חיים. אנחנו פוגשים סבתות של ילדיםן בגן, שיושבות לפטפט במרכז. בכל שבוע אנחנו הולכים באותו מסלול, אומרים שלום וכולם מתלהבים ויוצאים מהחנויות לפגוש אותנו. אנחנו גם משתפים מהעשייה בגן, למשל בפורים עשינו עדלאידע ושרנו. בראש השנה הכנו אגרות ברכה והלכנו לסניף הדואר במרכז המסחרי כדי לשלוח אותן.

ביקור אצל הספרית. הקשר הופך לאישי
תהלוכת פורים במרכז המסחרי. מחכים לנו כל שבוע

 

"השנה הרחבנו את מעגלי ההשפעה שלנו. כשאנחנו יוצאים לטיול אנחנו עוברים ליד קבוצת קשישים, שיושבים שם עם המטפלים שלהם. אז אנחנו ניגשים אליהם, שואלים לשלומם, מחבקים. חלק מהקשישים הם קרובי משפחה, סבתא רבתא וסבא רבא של ילדים בגן. כשיש חגים אנחנו מביאים להם כיבוד, רוקדים ושרים איתם. הזמנו אותם למסיבות בגן וגם ביקרנו אותם בחנוכה במועדון גיל הזהב.
"החזרתיות והעקביות של הסיורים שלנו היא שיוצרת את הקהילה. נוצרו קשרים, מכירים את השמות, הם מחכים לראות את הילדים מדי שבוע. אם אנחנו לא יוצאים לטיול מגיעים אלינו לגן ושואלים איפה אתם. גם ההורים והסבים המלווים את הסיורים מתרגשים מאוד".
דנה לא הסתפקה בזה. כמי שעוסקת בעצמה באיסוף תרומות לקשישים ונצרכים היא חיפשה דרך להביא זאת לקהילת משפחות הגן. "פרסמתי בקבוצה של פורום רמלה בפייסבוק הודעה, שילדי גן אופק אופים ביום שישי עוגות לשבת ונשמח לכבד את מי שרוצה ונזקק. הגיעו אלי 150 פניות! מאז בכל יום חמישי אבא שבת ואמא שבת מכינים שתי עוגות כל אחד, אני נותנת להורים שלהם כתובות לפי ההודעות שהגיעו אלי, וההורים עם הילדים יוצאים לתת את העוגה. חשוב לי שהילדים יראו למי הם נותנים, שיכנסו אליו הביתה, יישבו וידברו איתו. לרוב אלה אנשים במצוקה, חולים, בודדים וכד'. כך נוצרים קשרים בין משפחות הגן לשכנים שלהם".

 

עוצרים לברך את הקשישים שיושבים בחוץ
בחנוכה הילדים ביקרו במועדון הקשישים

 

מרחיבים את המעגלים בשכונה

הגננת הודיה נהרי, מגן לילך ביבנה, בנתה את הפעילות הקהילתית שלה סביב ערכים. בתחילת השנה היא הניעה את היוזמה בשני מישורים: מול ההורים ומול העירייה. "באסיפת ההורים הראשונה השנה סיפרנו שהנושא השנתי שלנו יהיה להאיר פנים בקהילה ושאלנו את ההורים אם הם מכירים אנשים בשכונה שהם בודדים, קשישים, שאפשר יהיה לאמץ לשמח, וכך אספנו רשימת שמות. בפני הילדים הצגנו את זה כסבא וסבתא שאין להם נכדים פה ושאנחנו רוצים לשמח אותם.
"בראש השנה הכנו בגן עוגות דבש והילדים ציירו ציורים. שלחנו את הילדים יחד עם ההורים להביא את העוגה – כל ילד או קבוצת ילדים קטנה לאותו קשיש או אדם בודד, שגר בבניין שלהם או בסמוך. התגובות היו מרגשות מאוד, הם התקבלו בשמחה גדולה ואפילו בדמעות. גם ההורים עצמם התרגשו. המשכנו את התהליך בחנוכה. הכנו חנוכיות מחומרים בשימוש חוזר והילדים וההורים חזרו לאותם שכנים. כך נוצרו קשרים שלפני כן לא היו. ההורים כבר המשיכו את זה בעצמם, למשל באו להגיד שבת שלום. נוצר חיבור טבעי בין השכנים".

 

הילדים התקבלו בשמחה ואפילו בדמעות

"רציתי לחזק בגן את הערך של "והדרת פני זקן". פניתי לגורם בעירייה ושאלתי איזו קהילה אפשר לאמץ בתוך העיר והפנו אותנו למועדון קשישים. יצרתי קשר עם הרכזת שלהם ושאלתי אם יש אפשרות שהם יבואו אלינו לגן. לשמחתי זה היה אפשרי".
"קיבלתי השראה למפגשים מתכנית הטלוויזיה 80 וארבע. התחלנו בהתעמלות משותפת לגדולים ולקטנים, זה היה כל כך משעשע. שיחקנו "מי יכול" והילדים הדגימו מי יכול לשים רגל על האף למשל. התגלגלנו מצחוק. אחר כך נחלקנו לקבוצות מעורבות ובישלנו ביחד בעזרת מתכונים אורייניים (מתכונים שבהם גם טקסט וגם סמלים ותמונות, כך שגם ילדים שעדיין לא קוראים מבינים מה צריך לעשות).  אחרי שסיימו כל ילד וילדה נתנו לקשישים מתנה שהכנו מבעוד מועד: מראה מקושטת שכתוב עליה "את/ה הכי יפה כמו שאת/ה". נפגשנו איתם עוד פעם אחת ולצערנו לא יכולנו להמשיך להיפגש, אבל בפורים הכנו להם משלוחי מנות ושלחנו להם".
"אנחנו רוצים להחזיר טוב לעולם ולאנשים. לאורך השנה חשבנו כל הזמן למי אפשר להכיר תודה. הילדים הציעו את המתנדבים המבוגרים שעוזרים להם לחצות את מעבר החצייה בדרך לגן, והכינו להם משלוח מנות. מכיוון שזה בא מהילדים והיה משמעותי להם, הם הפנימו את הסיפוק שממלא אותי כשאני עושה טוב לאחר".

 

ילדי הגן הזמינו את הקשישים לבקר

 

איך הקמנו יער קהילתי

פעילות קהילתית קצת אחרת מצאנו ביישוב ערערה, שם הגננת אמאל מסארוה מגן טיור אלג'נה (ציפור גן עדן) הניעה מהלך של שיקום יער מקומי והפיכתו למוקד של שכונה ושל קהילות גנים. "החורשה הזו הייתה מאוד מוזנחת אבל ילדי השכונה שיחקו שם, כי לא היה מקום אחר. כשראיתי את הבן שלי ואת ילדי הגן והשכונה שם חלמתי, שיהיה להם מקום בטוח ומתקנים יפים לשחק בהם. פעם אחת במפגש אצל שכנים זרקתי רעיון: בואו נתארגן כולנו ונעשה משהו בחורשה עבור הילדים שלנו, כי אם אנחנו לא נעשה – אף אחד לא יעשה. לשמחתי הייתה היענות רבה. פתחנו קבוצת ווטסאפ ובחרנו ועד. פנינו לקק"ל ולמועצה וביקשנו אישור – אבל אף אחד לא ענה לנו. בדקנו מה כל אחד יכול לתרום לפרויקט, לשכן אחד יש טרקטור והוא סידר את השטח, לאחר יש משאית והביא. פשוט התחלנו לעשות. ניקינו את השטח מכל הפסולת שהייתה שם, בנינו ספסלים ונדנדות, ארגנו אירועים קהילתיים".

 

יער קהילתי ערערה: אם אנחנו לא נעשה – אף אחד לא יעשה

אמאל, שעברה הסמכה לגן ירוק, הפכה את החורשה גם למוקד של קהילת גנים ביישוב. לפני כשנתיים קבוצת גננות מובילות השתתפו בהשתלמות מיוחדת לגני יער. רוב המפגשים, בהנחיית ראניה עקל מהרשת הירוקה, התקיימו ביער עצמו והגננות התחילו להוציא את ילדי הגנים לימי יער שלמים.
קק"ל לקחה אחריות על המקום ודואגים לתחזק ולשמור על הניקיון. יש שם מתקנים לילדים, מתקני מנגל ואיסוף פחמים, שולחנות וצפרדעים לאיסוף אשפה ובתכנית סלילת מסלולי הליכה ורכיבה.
"היום מגיעים ליער שלנו מהגנים ומבתי הספר, לימי יער ולחגוג חגים וטקסים. מגיעים אלינו גם מכל הכפרים באיזור כדי לבלות ולהנות", אומרת אמאל. סוד ההצלחה, לדבריה, היה בהתאמה המדויקת לצרכי הקהילה. "אני ידעתי שבקהילה שלי היה צורך גדול מאוד במקום משחק לילדים. אני ממש נגעתי בנקודה הכואבת של כולם ולכן הייתה כזו התגייסות והתלהבות".

גני הילדים בכפר מגיעים לימי יער
מפגש פעילים עם קבוצת נאמני יער משוהם | צילום: נטע מזרחי, קק"ל

 

עוד על חינוך חוץ וגני יער

 


טיפים לגננת
איך תתחילי לבנות קהילה מסביב לגן

  • זהי את הצורך – חשוב להבין את צרכי הקהילה, מה המאפיינים שלה, מה מדבר אליהם. אפשר גם לשאול את ההורים בגן ולקבל מהם רעיונות לאן אפשר לצאת ומי יקבל אותנו יפה.
  • תבחרי משהו שקרוב לליבך, שמדבר אליך ומרגש אותך – פעילות עם קשישים? עם בעלי חיים? איסוף תרומות או חגיגה משותפת?
  • שתפי את ההורים ברעיון שלך אבל אל תנסי מייד לגייס אותם לפעול. הם עמוסים מאוד. בהמשך, כשההורים יראו עד כמה הילדים נלהבים ומתרגשים, הם יירתמו מעצמם. עדיף לבוא אליהם עם תוצרים מוכנים (למשל לאפות את העוגות או החלות בגן) ורק להזמין אותם להצטרף.
  • היעזרי ברשתות החברתיות – בכל יישוב יש קבוצות מקומיות ודרכן אפשר לפרסם יוזמות ולקבל תגובות במהירות.
  • היעזרי בגורמים ברשות – בעיריה או במועצה תוכלי למצוא את מי שאחראי על המתנדבים או גורם במחלקת רווחה. הם יעזרו לך לאתר תושבים או קבוצות שישמחו לחיבור עם הגן.
  • טפחי קשרים עם אנשי מפתח בקהילה ותהיי איתם בדיאלוג מתמיד.
  • תעדי – צלמי את הפעילויות ותלי את התמונות על לוח בגן. זה משמעותי במיוחד עבור ילדים בגיל הצעיר, שלא תמיד מצליחים לשתף מה עבר עליהם. כשהם רואים את התמונות זה עוזר להם לשחזר מה היה ולהרחיב את יכולת ההבעה שלהם.

 

שיתוף:

רוצה להתעדכן במה שאנחנו עושים ברשת?
רוצה לקבל תכנים חדשים בנושאי חינוך וקיימות שהכנו עבורך?
נשמח להיות איתך בקשר! כאן אפשר להרשם לניוזלטר שלנו:

Stay In Touch

Be the first to know about new arrivals and promotions

דילוג לתוכן