גידול האוכלוסייה והצפיפות בארץ גורמים לכך שעצים רבים נכרתים כדי לפנות מקום לבנייה ולכבישים. פעמים רבות, ידו של הכורת קלה מאוד על המסור החשמלי ועצים מפוארים בני עשרות שנים אובדים ללא הצדקה. כ-280,000 עצים בממוצע נכרתים בארץ כל שנה והמספר רק עולה. בשנת 2022 הכריזה הממשלה על תכנית לאומית לנטיעת 450,000 עצים בשלוש שנים – אך בפועל כורתים יותר משנוטעים. לעץ צעיר יקח עשרות שנים להגיע למה שעץ בוגר יכול להעניק לעולם, ומכאן החשיבות העצומה של שמירה על עצים ותיקים.
מתוך הבנה שחייבים להיות על המשמר, אנשים ברחבי הארץ הפכו לאקטיביסטים וביישובים רבים הוקמו קבוצות תושבים למען עצים. הם פונים לערכאות, מגישים עררים למניעת כריתות לא נחוצות של עצים בוגרים, מארגנים הפגנות ומחאות ועוד. בין הקבוצות ניתן למצוא את “הצילו את העצים”, “משמר האילנות” , “שומרים על העצים בירושלים”, "רחובות של עצים", "הורים למען האקלים", "מסתערים על עררים" ועוד.
"פתאום שמענו שרוצים לכרות"
קבוצה כזו, שהתגייסה כדי להציל עץ מורשת ותיק, נמצאת בקיבוץ ניצנים. היא נולדה לאחר שהתברר לתושבים, כי עץ דולב ענק בן עשרות שנים מתוכנן להיכרת כדי לפנות מקום לבניית גן ילדים חדש.
מספרת אלינור רוזנפלד, שעובדת בתחום הנוי בקיבוץ ומי שיזמה את ההתארגנות המקומית: "לפני כ-5 שנים החליטו לבנות עוד גן ילדים בקיבוץ. חיפשו מקום, ערכו תכנית, שלחו היתרים ושכחנו מזה. פתאום, לפני כשלושה חודשים, קיבלתי הודעה מפקיד היערות ששאל מה דעתנו על כך, שעומדים לכרות עץ דולב בוגר בקיבוץ. בכלל לא ידענו שבתוכנית הבנייה שהוגשה מיקמו את גן הילדים ממש "על" העץ, כי במקור הוא היה אמור להיות מרוחק ממנו".
הדולב הגדול נמצא במתחם גני הילדים שבקיבוץ. יעל רובינשטיין, חברה ותיקה, הביאה את שתיל הדולב במו ידיה מצפון הארץ ונטעה אותו כדי לרומם את רוחם של חברי הקיבוץ, שעדיין היו שרויים בעצב על האובדן הגדול וכיבוש הקיבוץ במלחמת השחרור. כששמעה כי הוא עתיד להיכרת לבה נשבר.
אלינור החליטה שחייבים למנוע את הכריתה וגייסה לצורך זה את קהילת חברי הקיבוץ. "ביקשתי שכולם יגישו התנגדויות ובעקבות זה התקיימה בקיבוץ פגישה עם פקיד היערות האזורי". למורת רוחם של חלק מהאנשים, לפגישה הופיעו גם ילדי גני הילדים ובידיהם שלטי מחאה שהכינו. "מבחינתי זה חינוך לפעולה ולערכים", אומרת אשרת רוזנטל, הגננת של גן דרור. "אנחנו גן ירוק מתמיד, שיוצא הרבה החוצה. הפעולה הזו התחברה לי בדיוק עם כל מה שאנחנו מדברים עליו בגן כל הזמן, שאנחנו לא קטנים מדי מכדי להשפיע".
המתכננים לא ביצעו סקר עצים כחוק
להגן על עצים מפני כריתה זהו תהליך סיזיפי ורצוף אכזבות. פקיד העצים האזורי אמנם ביטל את הכריתה של הדולב, אולם החליט שיש להעתיק אותו ממקומו למקום חדש. "אבל זה עץ גדול והעתקה מוצלחת למעשה בלתי אפשרית", אומרת אלינור. היא שוב ארגנה את הקהילה להגיש עררים להעתקת העץ. לערר הצטרפו מומחים, שגילו כי היתרי הבנייה שהתקבלו היו לא חוקיים כי העץ לא הופיע בהם בכלל. לעותרים התברר שבמקום לבצע סקר עצים על השטח, כפי שדורש החוק, המתכננים הסתמכו על תכנית מדידה ישנה, שבה העץ לא הופיע. כלומר תהליך התכנון כולו היה שגוי.
"אחרי שהרבה אנשים שלחו עררים להחלטת הכריתה, הגיע פקיד היערות המחוזי לבדוק את המקום" מספרת אלינור, "הוא פגש קבוצה של תושבי הקהילה וכן נציגים של המועצה, שמע אותנו וממש לפני חנוכה הגיעה התשובה: תכניות הבנייה יצטרכו להשתנות. אין להעתיק ואין לכרות את העץ!"
"לו היינו עורכים סקר עצים לעץ שכזה", כתב מנהל אגף יער ואילנות במשרד החקלאות בהחלטתו, "הרי שערכיות העץ במקרה זה הייתה נאמדת על 19
מתוך 20, זהו ללא ספק ציון גבוה מאוד המחייב מציאת פתרונות אחרים".
"סיפור העץ היה חלק מהשיח בקהילה וחלק מהילדים שמעו על זה בבתים", משתפת אשרת. "כשהם שיחקו בגן במשחק חופשי, הם ההעמידו פנים שהם שומרים על העץ ובונים סביבו חומות להגנה. במסיבת חנוכה שלנו יצאנו לטיול עששיות ואז קיבלנו את הבשורה המשמחת, שהחליטו להשאיר את העץ במקומו. בדרך חזרה מהסיור עמדנו כולנו, כל הילדים וההורים, סביב העץ וסיפרתי להם שהצלחנו להציל אותו. זה לא היה נס חנוכה, כי עבדנו כולנו קשה כדי לשמור על העץ הזה, והצלחנו".
כולנו שומרים על העצים
תלמידות ותלמידים יכולים גם הם להפוך לנאמני עצים ולהצטרף לקבוצות שומרים על העצים ביישובם. כדי לדעת אילו עצים סומנו לכריתה ולהגיש עררים אפשר להיכנס לאתר מעירים. אפשר גם לפנות ישירות למחלקת הגינון או ליועצים המשפטיים בעירייה או במועצה, לארגן פעולת מחאה להעלאת מודעות התושבים ועוד.
לתכנית הלימודים וההכשרה "יער האקלים הקהילתי" – לחצו כאן.