ההשתלמות המשולבת בחינוך לקיימות ושינוי אקלים של משרדי הגנת הסביבה והחינוך (ובקיצור, "המשולבת") ידועה כמקפצה שמחוללת שינויים משמעותיים, ולפעמים אפילו דרמטיים, בבית הספר. יש מורות ומורים שנדלקים ומתחילים מייד לדבר את שפת הקיימות ויש את אלה שמבשילים לאט, אבל בטוח. את התוצאות רואים בשטח: בנושאים הנלמדים, בהתנהלות הצוות והתלמידים ובנראות של בית הספר. בחרנו להביא כמה דוגמאות לבתי ספר שונים מאוד, שמינפו את ההשתלמות לטובת שינוי משמעותי.
חטיבת "מחוללי עתיד", תיכון ברנקו וייס ע"ש הרצוג, בית חשמונאי
לא מזמן חגגו בחטיבת הביניים את הפעם השנייה שבה צוות מבית הספר זוכה בתחרות הארצית ISDG – Israel Sustainable Development Goals לפיתוח מיזם שיסייע במימוש של פיתוח בר קיימא במדינות מתפתחות. היזמים, תלמידי כיתה ח', חשבו על רעיון של חומר דוחה יתושים מפלפל צ'ילי שיכול לסייע במלחמה במחלת המלריה, ויטוסו לייצג את ישראל בתחרות של האו"ם ברומא.
הזכייה הזו, ועוד פעמיים, היא רק הוכחה אחת לדרך העמוקה בעולם הקיימות שעושה חטיבת הביניים של הרצוג בית חשמונאי, שנקראת "חטיבת מחוללי עתיד".
"התחלנו שני מורים שמחוברים לנושא והיום זו שפה בבית הספר", מספר גולן צוקרון, מחנך ומורה לגיאוגרפיה. ההתחלה הייתה לפני כשש שנים, בהשתלמות המשולבת עם הילי אגין מהרשת הירוקה. "רוב המורים לא הכירו את המושג קיימות", מספר גולן. "יחד עם שרית מיוחס, רכזת החטיבה, החלטנו שצריך להתעמק ולהבין יותר בנושא. כבר ממפגש ההשתלמות הראשון עם הילי התחולל קסם. הילי הצליחה להרחיב את האופקים ואת ההבנה שלנו והדליקה אותנו על קיימות. במהלך השנה ניסינו להטמיע שינוי בכל רחבי ביה"ס. במסגרת תכנית בשם הפרויקט הסינגולרי קיבלה שכבה שלמה, על פני 3 שבועות, עשרות הרצאות וסיורים בדגש על קיימות. סיירנו בחירייה ובשפד"ן, ביקרנו יערות מאכל וגינות קהילתיות. הרגשנו שאנחנו פותחים לילדים צוהר לעולם חדש".
חטיבה עם שפה משלה
ההשתלמות והפרויקט "פתחו את התיאבון" לצוות הנלהב. הם נכנסו לתכנית פיתוח של אגף מו"פ ופיתחו את "חטיבת מחוללי עתיד": "שאלנו את עצמנו מהם הערכים שלנו? יצרנו מפת חשיבה ועלו שלל ערכים מעולם הקיימות כמו אמפתיה, אחריות, רצון להשפיע. כך הגענו ל-17 יעדי הקיימות של האו"ם".
יעדים אלה הם כיום המוטיב המוביל של החטיבה. לכל הכיתות יש במערכת שיעור קיימות המבוסס עליהם, והסמלים הצבעוניים של יעדי האו"ם מקשטים את הקירות במסדרונות ובכיתות וכל התלמידים מכירים אותם.
בכל שנה בית הספר מקיים האקתון "לילה לבן" סביב יעדי הקיימות, שבו התלמידים חושבים על פתרונות לבעיות במדינות מתפתחות. את ההאקתונים, אגב, הוביל ניב הורוביץ, שעבר גם הוא מאז לעבוד ברשת הירוקה. "אנחנו ממש רואים איך הזרעים שזרענו נובטים", אומר גולן. "להאקתון, שהוא התנדבותי, נרשמו 300 תלמידים מהחטיבה. זה אירוע גדול. למצעד האקלים, שהתקיים ביום שישי שבו אין לימודים, הגיעו יותר מ- 150 תלמידים שלנו".
השפה הייחודית שפיתחה חטיבת מחוללי עתיד מחלחלת גם לחטיבה העליונה וגם לקהילה. "הקהילה תמיד הייתה שותפה שלנו וחשוב לנו לחבר אותה לדרכנו. לדוגמה, בפרויקט הסינגולרי רוב המרצים היו מהקהילה. בלילה הלבן מלווים את הצוותים עשרות מנטורים מתוך הקהילה. יש הורים שהקימו פרויקט התנדבותי של חנות יד שנייה וגייסו תלמידים שלנו לעבוד ולהתנדב שם. בתקופת הקורונה קבוצת אמהות יזמה את "ארגזר" – ארגזי תרומות שהוצבו ליד מכולות וסופרים – והכיתה שלי הייתה זו שאורזת את המוצרים להעביר למשפחות נזקקות".
שרית וצוות המורים חושבים כל הזמן איך לחדש ולהעמיק. השנה הם שוב הזמינו את ההשתלמות המשולבת לאנשי צוות חדשים, השתתפו בסדנת פרסקו אקלים וצפויים לקחת השתלמות המשך בשנה הבאה. "הילי איתנו בקשר מתמיד 6 שנים, היא מתנדבת כמנטורית בהאקתונים שלנו, מייעצת לנו ומלווה אותנו והמפגש איתה כל הזמן מעשיר ומצמיח אותנו".
בית הספר יסודי א', מועצה מקומית עילוט
אתגרים אחרים לגמרי ניצבו בפני צוות בית הספר היסודי א' במועצה המקומית עילוט שבגליל התחתון.
עילוט הוא יישוב בעל תדמית נמוכה וסובל מפערים סוציו-אקונומיים גדולים בהשוואה ליישובים שסביבו, אומר מנהל בית הספר, יאסר אבו ראס. בכפר אין אפילו גינת משחקים אחת לילדים ובבית הספר עצמו יש חצר קטנה, מבוטנת ומרוצפת. תוסיפו על כך את הסוגיות המעסיקות את החברה הערבית בישראל ותקבלו נקודת מוצא לא פשוטה.
במציאות הזו הוביל יאסר, יחד עם יועצת בית הספר סאמיה נטור, תהליך של הגדרת חזון לבית הספר המתמקד בחינוך לערכים הומניסטיים. "אנחנו רוצים שהבוגר שלנו יהיה תלמיד שמוכן לחלום, מסוגל להתמודד עם אתגרים ובעל ערך עצמי גבוה". מי שהתחברה לחזון הזה היא ראניה עקל מהרשת הירוקה. בהשתלמות במסגרת התכנית המשולבת השתתף כל צוות בית הספר – מהמנהל ועד השומר בשער. ובמקביל לתכנים הרגילים של ההשתלמות, כמו פליאה, שינוי אקלים, חינוך חוץ, אורח חיים מקיים וכד', הקדישה ראניה זמן רב לשיח ערכי על צדק סביבתי וחברתי ועל תפקיד א.נשי החינוך והאחריות שלהם כמנהיגים ויזמים וכבני אדם בכלל.
מגיעים בחופשות לטפח את בית הספר
ההשתלמות, לדברי יאסר וסאמיה, הייתה משמעותית ועוררה במורים שינוי תפיסתי: "הם הבינו שגם ממקום של חוסר אפשר לבנות וליצור, ובמקום לקטר על מה שאין – אפשר ליזום ולהצליח עם מה שיש". בעזרת ראניה המורים התחברו לחלומות ולתשוקות שלהם והציעו רעיונות ליוזמות קונקרטיות, שאותן רצו ליישם בבית הספר. הצוות נחלק לקבוצות, וכל קבוצה לקחה אחריות ליישם את היוזמה שלה, כולל גיוס הכספים הנדרשים (בסכומים של עשרות אלפי שקלים) ממקורות שונים בקהילה ובכפר. בכל קבוצה היו חברים מחנכים, מורים, תלמידים מכל שכבות וגם הורים.
תוך כמה חודשים הצליחו הקבוצות לחולל שינוי של ממש בבית הספר: כל פינה אפשרית, כל פיסת חצר או קרקע נוצלה להוספת עציצים. במגרש הבטון ניסרו ריבועים ובהם נטעו עצים ואב הבית שתל עצי פרי בחצר אחורית ולא נגישה. הם בנו מרחבי למידת חוץ, מרחב למידה חווייתית. המנהל עצמו היה שותף לבניית כיתת חוץ עם רשת הצללה, צמחייה מטפסת, ספסלים ומתקני האכלה לציפורים.
השינוי המשמעותי בנראות של ביה"ס השפיעה על תחושת המסוגלות והשייכות של המורים לבית הספר. כולם היו מגויסים לנושא, אף אחד לא נטש את היוזמה שלו באמצע. גם התלמידים התגייסו, הם ממשיכים לטפח את הפינות השונות ומגיעים גם בחופשות להשקות ולבדוק שהכול בסדר. רמת האלימות בביה"ס שואפת לאפס, תחושת השייכות והביטחון האישי גבוהות.
ההצלחה נמשכה גם השנה: על גג בית הספר הקימו חממה גדולה שתהיה מרכז למידה של כישורי חיים, וכן מרחב ירוק ומטופח שמנוצל ללמידה וגם להנאה. בפעם הראשונה ראו שהם יכולים לגדל בעצמם את מזונם. גם הפרוזדור המוביל לגג הפך למרחב למידה מזמין. בנוסף ביה"ס זכה בקול קורא שינוצל לשיפור החצר.
"אנחנו רוצים להמשיך לטפח בתלמידים תחושת מסוגלות, זהות ועצמאות", אומרים יאסר וסאמיה. בשנה הקרובה הם ימשיכו עם השתלמות נוספת במשולבת, בדגש על חיבור לקהילה, ונראה שהם בהחלט בדרך להגשים את החזון.
בית הספר היסודי חרדי "בת מלך" בנתיבות
לא תמיד ההשתלמות המשולבת מתחילה בזיקוקים וממשיכה בניצוצות. לפעמים ההתחלה מקרטעת, הצוות עמוס ולא מבין "מה נפל עליו" ויש תסכול רב משני הצדדים. זה קרה לשירה קונדט, המנחה של הרשת הירוקה בנתיבות, אבל בדרכה העדינה והמתחשבת היא הצליחה לחולל קסם.
לפני שנתיים התחילה שירה להעביר השתלמות משולבת בבית הספר "בת מלך" בזרם החרדי בנתיבות. "הצגתי למנהלת מיכל רביבו את הסילבוס ומגוון הרצאות ורעיונות, אבל הרגשתי שמשהו תקוע. למנהלת ולמורות לא הייתה פניות אמיתית אליי. גם המצב הבטחוני בדרום היה מתוח מאוד. בקיצור, הרגשתי שיש המון אתגרים ושאני לא מצליחה להכניס אותן לעניינים".
שירה לא התייאשה וחיפשה את הדרך הנכונה להגיע ללבן של המורות המשתלמות. "חשבתי איך אוכל להביא את הנושא בצורה שתתאים להן, כי הרי קיימות אפשר לשלב בכל המקצועות. החלטתי לשמוע אותן ולראות איפה אני יכולה להתגמש בתכנית שהכנתי. פניתי למנהלת מיכל ולמורה המובילה לקיימות מירי כהן ושאלתי: מה הייתן רוצות? מה החלום שלכן? וכך הגענו לרעיון של הקמת גינה. יש הרבה מצוות שקשורות לגינה ולארץ, וכמובן הרבה למידה משמעותית שאפשר לקיים סביב הגינה".
"כשהתחלנו לחשוב איך נבנה גינה גילינו את יכולות הבנייה והעשייה של אב הבית של בית הספר. התברר שזמן קצר קודם לכן החליפו את דלתות הכיתות והמנהלת הציעה להשתמש בדלתות הישנות – ומשם פתאום הרעיונות התחילו לזרום". הדלתות הישנות שימשו את אב הבית לבניית צריף תצפית וחקר בחצר בית הספר. בעזרת קרשים ישנים ולוחות שמצא באתר בנייה סמוך הוא בנה אדניות, וקרון עם ספסלים וסוס עץ.
לתת "דחיפה עדינה"
ההתלהבות התחילה להדביק את כולן, מורות כתלמידות, ושירה לקחה את זה צעד אחד קדימה: "נתתי למורה המובילה ולמנהלת מן 'דחיפה עדינה': מה דעתכן שלקראת סוף השנה נארגן יום שיא נחמד? וכך היה. המורות ארגנו בעצמן יום שיא נהדר וגדוש פעילות: תלמידות ירדו לגינה, המשיכו לחדר חקר, משם לכיתות לפעילות מלאכה בחומרי טבע. כולן היו עסוקות והכול זרם ברוגע. כל הרעיונות הגיעו מהמורות, כל אחת הביאה משהו. כולם – מהמנהלת ועד אב הבית – שיתפו פעולה. בשבילי זו באמת הייתה הצלחה וסיפוק אדיר".
אחרי שנה ראשונה מוצלחת בביה"ס בת מלך רצו להמשיך ולהעמיק ולקחו את ההשתלמות המשולבת שנה ב'. למודת ניסיון התחילה שירה קודם בפגישה עם המנהלת מיכל: "רציתי לשמוע מהם הצרכים של בית הספר, איך אפשר להגשים את החלום של המנהלת ושל הצוות. אמרתי לה שהשנה אנחנו צריכות להרים את הרף ולהכניס הרבה יותר למידה חוץ כיתתית ולשלב סוגי למידה שונים בכל מרחבי בית הספר".
"בשנה השנייה ראיתי שנוצר חיבור עמוק לערכים של המורות. כל מורה יזמה משהו משל עצמה: אחת הציבה פח לאיסוף בקבוקים למחזור ותרומה של הכסף שנאסף, בכיתה אחרת יצרו גמ"ח של מכשירי כתיבה, אחרים עשו פינה של דפים בשימוש חוזר, לטיוטה או למי שחסר. המנהלת אפילו אמרה לי: בשנה הבאה אני לא קונה יותר חומרים חדשים לשיעורי מלאכה! כל כך התרגשתי שביקשתי ממנה לחזור על זה פעמיים".
המעגלים התרחבו לקהילת המשפחות: "בכל חודש המורות שלחו להורים מידע רלבנטי. לדוגמה בחנוכה, חג האור, דיברו איתם על חיסכון בחשמל, בחשוון, עם הגשמים, דיברו על חיסכון במים. באחד מימי השישי מורת השילוב ובנות השילוב הכינו מתנה למשפחות: שקיק בד ובו צמחים ריחניים שצמחו בגינת בית הספר, יחד ברכת בורא מיני בשמים. קיבלנו המון תגובות מההורים על השי הזה".
את השנתיים בביה"ס בת מלך שירה מסכמת בסיפוק גדול: "התוצרים ממש מופלאים. בשנה הקרובה בית הספר עתיד להקים מרכז למידה סביב הגינה, ובכלל – בת מלך יכול ממש לשמש מודל לחיקוי לבתי ספר חרדיים אחרים". והמסר שלה למשתלמים ולמנחים הוא: להיות קשובים וגמישים לתת מקום לחלומות ולצרכים של צוות בית הספר.
