קשה לחשוב על משהו שמעורר ומעסיק אותנו יותר מאוכל ומאכילה. אנחנו כמובן זקוקים למזון כדי להתקיים, פשוטו כמשמעו, אבל אוכל גם מפעיל אותנו חושית ורגשית. אנחנו עסוקים בלחשוב על אוכל, בלהכין אותו, הוא מרגש, מנחם, מעורר אסוציאציות ומספק חוויה חברתית מגבשת.
לאוכל ולהרגלי הבישול והאכילה שלנו יש חשיבות עצומה עבורנו – וגם עבור הסביבה והעולם כולו. כמו בכל דבר בקיימות, גם בענף המזון הכול קשור להכול, ומה שיש לנו בצלחת משקף את ההשפעות המגוונות שיש למזון ולתעשיית המזון על כל היבטי החיים: על הבריאות שלנו, על החברה, על התרבות, על הסביבה והטבע.
התאגידים שמערבבים אותנו
האופן שבו אנחנו בוחרים מה לאכול ומתי מושפע מאוד מאורח החיים שלנו ומכוחות כלכליים עצומים, שמשקיעים מיליארדים בפרסום ובשיווק מתוחכם כדי להשפיע עלינו. אם לפני מאה שנה אנשים קנו מזון בצורתו הגולמית ובישלו בעיקר בעצמם, הרי שכיום זה השתנה. אורח החיים שלנו יותר יושבני – אנחנו עובדים בישיבה, נוסעים לכל מקום ורובצים מול מסכים. גם שעות העבודה התארכו ובהרבה משפחות שני ההורים עובדים. כל הלחץ הזה דחף אותנו לרצות אוכל "זול, מהיר וקל", ותאגידי הענק פיתחו בתגובה את המזון המעובד, זה שעבר שינוי ממצבו הטבעי והגולמי באמצעות תהליכי ייצור שונים כמו בישול, הקפאה, שימור וכדומה, ואת המזון המהיר, שהוא אולי לא מאוד מזין אבל מגיע אלינו תוך דקות, מדיף ריחות חזקים ומגרים.
ועם האכילה (שלנו) בא התיאבון (של התאגידים) ועכשיו יש כבר מזון אולטרה מעובד. לפי הגדרת משרד הבריאות זהו מזון העשוי מ"מרכיבים שמוצו מתוך מזון וכן תוספים היוצרים צבע, מרקם וטעם תעשייתיים ומתוחכמים, המשפיעים על הרגלי הצריכה ותחושת השובע הטבעית, מוכנים לאכילה, בכל מקום ובכל זמן".
ומכיוון שמזון אולטרה-מעובד עשוי לרוב מחומרים זולים כמו שמן, מלח וסוכר, הוא הופך להיות הבחירה המועדפת על מעוטי הכנסה. כך נוצר מעגל קסמים שבו אנשים עניים אוכלים אוכל לא מזין וסובלים יותר מהשמנה ומהמחלות הנלוות אליה.
האוכל הבריא נגיש – אבל אנחנו חולים יותר
האם שמעתם על המגיפה, שפוגעת במיליונים רבים בכל העולם, בנשים וגברים, בילדים ומבוגרים, היא משפיעה על התחלואה, מכרסמת בדימוי העצמי ובאיכות החיים ויש לה מחיר חברתי וכלכלי כבד? מדובר במה שמכונה "מגיפת ההשמנה". מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בנובמבר 2024 בפני ועדות הבריאות והחינוך של הכנסת, שליש מבני הנוער בישראל סובלים מעודף משקל ו- 12.8% סובלים מהשמנת יתר, ושיעור זה עוד צפוי לעלות. חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא מצאו, כי שיעור בני ה- 17 בישראל הסובלים מהשמנה חריגה, זינק תוך שלושה עשורים פי 45!
הבעיה במשקל יתר היא בעיקר התחלואה הרבה הנלווית לו: סוכרת, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, מחלות כבד וכליות ואף סרטן. אז איך זה קרה? מדוע אנשים בכל העולם הולכים ועולים במשקל הממוצע, למרות שעל פניו הנגישות שלנו למזון מגוון גדלה, ואנחנו יכולים למצוא כמעט כל פרי, ירק או מאכל שנרצה בסופר הקרוב?
בואו לא נמהר להאשים את עצמנו. לתופעה יש הרבה סיבות: התחזקות שוק המזון התאגידי שמשפיע על תרבות הצריכה, שינוי אורחות החיים, אוכל אולטרה מעובד זול ונגיש ומדיניות רופסת שנמנעת מלחוקק חוקים לא פופולריים. לכל אלה יש השפעה – לפעמים סמויה אך תמיד משמעותית מאוד – על היכולת שלנו לבחור במזון בריא.
היחס לפח דורש מהפך
תרבות המזון המהיר והמתועש הולידה עוד מפלצת: מפלצת הפסולת. כל ארוחה בטייק-אווי מגיעה ארוזה במיכלים ובשקיות, עם שקיקי תבלינים ורטבים ועם כלי אוכל חד פעמיים. סיימנו ארוחה – לא הכי טרייה ולא הכי מזינה – והפח שלנו כבר חצי מלא בפלסטיקים.
בבריטניה לדוגמה, נמצא כי משקי הבית זורקים לאשפה 1.7 מיליארד פריטי פלסטיק בשבוע. בישראל כמות הפסולת הנוצרת בשנה מגיעה למאות אלפי טונות, ורוב הפסולת הזו אינה מתכלה. התוצאה היא זיהום קרקעות, מים ואוויר, המשפיע על איכות החיים שלנו ועל בריאות האדם והחי.
חוץ מאריזות פלסטיק מרכיב משמעותי נוסף בפסולת שלנו הוא, לא תאמינו, אוכל. שליש מכלל המזון המיוצר בכל שנה בעולם – 1.7 מיליארד טונות של מזון – נזרק! ושימו לב, 70% מהמזון הזה ראוי למאכל. יש פה בזבוז משווע של כל התשומות שהושקעו בגידול ובייצור המזון (קרקע, מים, דשנים, עבודה, דלקים), ומצד שני ייצור כמויות אדירות של פסולת. ובשני המסלולים האלה גם יחד, ייצור וזריקה, יש גם פליטה של גזי חממה, שמתגברת את ההתחממות הגלובלית.
מסקר הפסולת הארצי שפרסם המשרד להגנת הסביבה בחודש אוגוסט האחרון עולה, כי כ-40% מפסולת המזון הביתית שנזרקת לפחים הרגילים מורכבת משאריות מזון. את הפסולת האורגנית הזו לא ניתן לנצל לייצור קומפוסט, כי היא מעורבבת עם פסולת אחרת, בעיקר אריזות וחד"פ.
ואגב, מי שחושב שבמטמנות הפסולת האורגנית פשוט מתפרקת לה והופכת לאדמה דשנה, טועה בגדול. במטמנות הפסולת נמצאת בתנאים אנאירוביים, כלומר ללא חמצן, שגורמים לה לפלוט מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי.
כל אחד יכול לעשות שינוי, וביחד – יותר כיף
אוקיי, אז הבנו שיש כוחות חזקים שדוחפים אותנו לצרוך מזון מעובד ומהיר, שיש הרבה מאוד בזבוז ופסולת בענף המזון ובעיקר, שלאוכל שלנו יש השפעה ישירה לא רק על הבריאות שלנו אלא גם על הבריאות של הסביבה ושל העולם כולו. אז איך יוצאים מהלופ? איך מצליחים לבחור נכון, להכין אוכל בריא בקלות ולמנוע בזבוז מזון וכסף?
החדשות הטובות הן, שמי שמחליט מה נקנה, מה נבשל ומה נאכל הם אנחנו. ועם מודעות ועזרה אנחנו יכולים לחולל שינוי. כל החלטה וכל שינוי קטן אצלנו בבת יכולים להשפיע לטובה על הבריאות האישית שלנו ושל משפחתנו. החדשות העוד יותר טובות הן, שאם מיליונים עושים שינויים קטנים – הם משפיעים לטובה על העולם כולו.
אבל שינויים כידוע קשה לעשות לבד. צריך לשם כך ידע, ניסיון והרבה כוח רצון ותשוקה פנימית. בדיוק מסיבה זו פיתחנו ברשת הירוקה את התכנית מבשלים חוסן – על הקשר בין מזון, בריאות וקיימות, בשיתוף עם הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא .
התכנית כוללת קורסים, סדנאות ותכניות פיתוח מקצועי, המשלבים ידע תיאורטי, סיורים, הרצאות והכי חשוב: התנסות חווייתית משותפת בבישול ובהכנת אוכל בריא ומקיים (לא תצאו רעבים מהמפגשים). אנחנו מזמינות אתכן ואתכם – הורים, גננות, מורות, עובדי ציבור, אזרחים פעילים וכל מי שזה חשוב לו – להצטרף אלינו למסע של שינוי הרגלים ובניית מציאות תזונתית אחרת. מסע, שבו נלמד ביחד איך הבחירה במזון בריא ומקומי תתרום לא רק לנו אלא גם לסביבה, ונפעל בכוחות משותפים להגדיל את מעגלי הידע והבריאות לקהילות שלנו.
רשויות מקומיות יכולות לבחור בתכנית באמצעות מתאמי הבריאות ברשות.
התכנית נכללת במענים של משרד הבריאות "המיזם הלאומי לחוסן בריאות נפשית ופיזית בקהילה" בשיתוף ובתיאום אגף התזונה במשרד הבריאות.
והיא מתאימה לקהלים מגוונים: תושבים, א.נשי חינוך, בעלי תפקידים במועצה ועוד.
לפרטים:
רוני זהבי גוטמן roni@reshet-yeruka.net
- לעמוד התכנית
- לקריאה נוספת: