לוגו רשת ירוקה

English

מהפכה ירוקה במרחב הבית ספרי

חינוך אקלימי לא רק מלמדים, גם עושים ורואים. כיצד צריך בית הספר להיראות בעידן של שינוי אקלים – מאמר שני בסדרה.

 

מאת ד"ר גליה חנוך רועה, ד"ר יעל ברקי גטניו וגילה לוי הוברמן – הרשת הירוקה*

דמיינו עיר, שכל מוסדות החינוך בה שופעי צמחים ועצים מצלים, על הגגות פאנלים סולאריים המספקים חשמל למבנים, על הקירות מערכות "קיר ירוק" שמוסיפות יופי ומבודדות את המבנים מפני החום הלוהט ובכיתות שפע עציצים וצמחים מטהרי אוויר. בכל מרחבי בית הספר, הן בפנים והן בחוץ, מתרחשת למידה חווייתית ומעשית. בחצר, בצל העצים, חבויות פינות לימוד וכיתות חוץ. התלמידים מגדלים ירקות, פירות ועשבי תיבול בבוסתן ובגינת ירק ומעבירים את התוצרת גם לתושבי השכונה. בפינה אחרת ילדים מתקנים רהיטים ישנים ובונים בעץ. על הגדרות יש צמחים מטפסים ובהם רוחשים חיים. מערכת "מים אפורים" ומי נגר מנוקזת לבריכת נוי המזמינה רגיעה והפוגה, והמים המטוהרים מועברים להשקיית הגינה.
העיר כולה מרושתת שבילי הליכה ירוקים ומוצלים, המעודדים הליכה, ובשעות הערב מוסדות החינוך פותחים את שעריהם לתושבים, המשתתפים בקורסים, הדרכות על גינון עירוני, הכנת קומפוסט, שוקי החלפות וקח-תן וב"ספריות" השאלת כלי עבודה וציוד.
התיאור הזה לא חייב להיות דמיוני. למעשה, בעידן שינוי האקלים הוא חייב להפוך למציאות הרווחת. מוסדות החינוך אינם רק המקום שבו מלמדים על שינוי האקלים. הם מרחב ההדגמה לפתרונות ומיישמים אותם הלכה למעשה. הם הממחישים כיצד מוסד ציבורי צריך להיראות ולהתנהל במציאות של משבר אקלימי ואקולוגי.

בית הספר שיזף, אור יהודה

להיות השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולמנו

שינויי האקלים והמשבר האקולוגי הם האתגרים הגדולים ביותר העומדים כיום בפני האנושות. הדו"חות האחרונים של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) קובעים נחרצות, שאין מקום, יצור חי או מערכת טבעית על פני כדור הארץ, שלא הושפעו ונפגעו כבר משינויי אקלים ברמה זו או אחרת. עוד נטען בדו"ח כי אם לא ייעשה מאמץ עולמי אדיר ומתואם לצמצם בחדות ובמהירות את כמות הפליטות של גזי חממה, הרי שהתחממות עולמית ממוצעת של 1.5 מעלות צלזיוס היא ודאית, וסביר שאף תהיה עלייה גבוהה יותר. המזרח התיכון, כך לפי המדענים, נחשב ל"נקודה חמה" (hotspot), כלומר אזור שמתחמם אפילו יותר מהממוצע העולמי.
תנאי המחיה על פני כדור הארץ צפויים להשתנות לרעה ולהשפיע על כל אחת ואחד מאיתנו, בדרכים שכיום קשה לנו לתפוס ולהבין. מה זה אומר לגבינו? באיזה מן עולם יחיו מי שהם היום ילדים, תלמידים, בוגרים צעירים? מול אילו אתגרים יהיה עליהם להתמודד?

במאמר שלנו "נערכים לעידן הבא: חינוך אקלימי כ"רעיון גדול" בבית הספר" (1) כתבנו, כי בימים אלה חובתנו המוסרית כנשות ואנשי חינוך היא להיות השינוי הנדרש ולהכין את התלמידים לעתיד הצפוי להם דרך חינוך אקלימי. עוד טענו, כי ללא חינוך אקלימי רלוונטי ומתקדם לכל התלמידים, החל בגילאים הצעירים, לא נוכל כחברה לעמוד באתגרים החברתיים והסביבתיים הניצבים בפנינו.
בית ספר שרוצה להכין את תלמידיו לעידן שינוי האקלים אינו יכול להסתפק בהוראה בלבד. גם לטענתנו, אפילו הגישות הפדגוגיות המתקדמות והמלהיבות ביותר לא משתוות לשהייה וללמידה בתוך "הדבר עצמו". המוסד החינוכי צריך לשקף ולקיים הלכה למעשה את הדרישה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית, לעודד שמירה על מגוון המינים ולהוות דוגמה מוחשית של תמונת העולם הרצויה שאותה הוא מציג לתלמידים, לצוות ולקהילה.
מבנים, חצר ומרחבים המדגימים מהי מוכנות והתאמה לעידן שינוי האקלים הופכים את הלמידה בכלל ואת החינוך האקלימי בפרט למשמעותית באמת. בית ספר שממחיש את החינוך האקלימי דרך ההתנהלות והנראות הפיזית שלו, יוצר הלימה בין הדיבור התיאורטי העקרוני אודות "מה שצריך" לבין המעשה. כך הלומד חווה חוויה הוליסטית, במקום תחושת הפער בין הרצוי למצוי, היוצרת דיסוננס וניכור אצל הלומד.

בוסתן בבי"ס בין ההדרים, עמק חפר

נושאים בחינוך אקלימי וחינוך לקיימות יבואו לידי ביטוי במרחבים הבית ספריים בהקשרים של מיטיגציה (מיתון השפעות שינוי האקלים) ואדפטציה (היערכות לשינוי האקלים):

  1. קיבוע פחמן: ריבוי עצים ושטחים ירוקים, בדגש על צמחייה מקומית וגינות מסוגים שונים.
  2. ניהול משק האנרגיה: שגרות ותשתיות לעידוד הליכה רגלית ורכיבה על אופניים, התקנת פאנלים סולאריים, טורבינות רוח, עמדת דיווש על אופניים, שיכולה למשל לשמש להטענת טלפונים. הטמעת תהליך של חיסכון בחשמל ואיפוס אנרגטי של בית הספר, המלווה באפליקציות תומכות ובתהליכי ניטור, מדידה וחקר.
  3. היערכות להתחממות: גגות וקירות ירוקים וסוגים שונים של הצללה ושל בידוד, המסייעים להורדת הטמפרטורה. שימוש בסוגי חיפוי שלא בולעים חום.
  4. ניהול משאב המים, הצפות ושטפונות: בריכה אקולוגית, שלולית חורף, גינת גשם וחלחול להחדרת מי הגשם למי תהום, אגירת מי גשם ושימוש במי מזגנים ומרזבים להשקיה, החלפת ריצוף שלא מאפשר חדירת מים בכזה המאפשר חלחול.
  5. צמצום צריכה וניצול מושכל של משאבים: מרחבי "מייקרים" ומלאכות, שימוש בכלים רב פעמיים, הפרדת פסולת, קומפוסטרים, מסורות של שוק קח תן, החלפות (של בגדים, כלי עבודה) וכד'. גידול מזון בשטח בית הספר (גינות ירק, בוסתן), שימוש חוזר בתלבושת אחידה והשאלת ספרי לימוד.
  6. מזון בריא ומקיים: פעילויות חינוכיות לצמצום בזבוז מזון בבית הספר ובבתי התלמידים. בניית תפריט תזונה אישי ומשפחתי, בריא ומקומי שאינו מייצר פסולת רבה עבור חדר האוכל או הצהרון. תהליך עבודה על חשיבות המעבר למזון מן החי יחד עם משפחות התלמידים. גידול מזון בגינות בית הספר.
בית הספר א-נג'אח, טירה

למידה משמעותית ביער המאכל

בעידן שינוי האקלים עלינו לשנות את התפיסה שלנו לגבי מבנה בית הספר, החצר והמרחבים השונים שבו. בית ספר, וכל מוסד חינוכי לצורך העניין, צריך לשקף "עולם מקיים" וליישם בפועל ערכים של שמירה על הסביבה ושל קהילתיות. במקום אספלט – מרחבים ירוקים המזמנים למידה מסוגים שונים, מנוחה ומשחק, בעודם תורמים לבריאות הנפשית והפיזית של בני האדם, לבריאות של המערכת האקולוגית הטבעית ולחוסן של התושבים. על בית הספר להפוך להיות בית לקהילה, מקום שבו ניתן להיפגש, ללמוד, לפעול יחד, לשנות ואף לעבור שינוי.

נביא כדוגמה שני מרחבים אקולוגיים שניתן להקים בבית הספר, ושדרכם אפשר לעסוק במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך אקלימי. במרחבים אלה הלמידה נעשית באופן רב תחומי, תוך פיתוח מיומנויות ודרך עשייה חוויתית, משמעותית המקדמת מסוגלות, אקטיביזם ולקיחת אחריות.

הדוגמה הראשונה היא הקמת יער מאכל בבית הספר. כתפיסה, יער מאכל הוא מרחב המשלב כמה סוגים של מרחבים ירוקים ושל צמחייה מקומית בתא שטח אחד: בוסתן של עצי מאכל ומרפא לאדם ולמערכת האקולוגית, יחד עם שכבת צמחים התומכים בפוריות הקרקע, מושכים מאביקים וציפורים, צמחי תבלין ומרפא, ירקות ופרחי בר. יער המאכל מדגים מערכת אקולוגית עשירה, רב שכבתית, התומכת במגוון מינים רחב, וכן פתרונות הקשורים הן לאדפטציה והן למיטיגציה. הוא מאפשר למידה בין תחומית ורב תחומית, ולמידה תהליכית, ומשלב תיאוריה עם עשייה מרובה ועמלנות.
על קצה המזלג: כבר בתהליך התכנון של יער המאכל הילדים לומדים ערכים חשובים של הבנה מערכתית אקולוגית. התכנון מאפשר להם לחקור את תועלת העץ למערכת האקולוגית בראי שינוי האקלים והמשבר האקולוגי: צל, פרי, זימון בעלי חיים, ספיחת פחמן דו חמצני, ניקוי זיהום אוויר, החדרת מים למי התהום ועוד. הם לומדים להכיר את העצים השונים, את התאמתם לסביבה המקומית ואת השילובים הנכונים ביניהם. אחרי נטיעת העצים הילדים זורעים פרחי בר מקומיים ולומדים על חשיבות מגוון המינים ועל דרכים לשמרו ולהעשירו.
ביער המאכל הם לומדים על קרקע פורייה ועשירה מול קרקע דלה, והסיבות לכך. הם יכולים לחקור את המאביקים והציפורים ביער. דרך קטיף הפירות והתבלינים עוסקים בנושאים כמו מזון וביטחון תזונתי בעידן שינוי האקלים, וגם בגידול מקומי לעומת ייבוא מזון ממרחקים, הכרוך בפליטות רבות של גזי חממה.

במרחב ניתן לראות כיצד שורשי העצים ממתנים שטפונות והצפות דרך החדרת המים לקרקע ולמי התהום. אפשר לנטר את כמות הפחמן הדו חמצני בבוסתן לעומת אזורים אחרים בבית הספר וללמוד על הקשר של פחמן לתהליך ההתחממות הגלובלית, וכן לבחון את הבדלי הטמפרטורה בצל העצים לעומת שטחים בנויים וחשופים וללמוד אגב כך על אי החום העירוני.
יער המאכל מהווה הזדמנות לדבר על אקטיביזם ועל עשייה סביבתית למען שמירת העצים. המרחב יכול לזמן פעילויות רבות לקהילה ומקום היוצר חוסן קהילתי הלכה למעשה. ולא פחות חשוב, יער המאכל מאפשר חוויה של פליאה התבוננות בטבע המשתנה, שהות, האטה, בהייה ומרגוע לנפש.

כיתת חוץ בבית ספר אפק, ראש העין

מגדירים מחדש את תרבות הצריכה

הדוגמה השנייה היא הקמת מרחב לתרבות צריכה אלטרנטיבית בבית הספר. הדו"ח החשוב של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים – IPCC מפנה אצבע מאשימה לתרבות הצריכה ולאורח החיים המערבי כאחד הגורמים העיקריים לזיהום הסביבתי ולפליטות גזי חממה (2).
מתחם צריכה אלטרנטיבית יכול לכלול מגוון של רכיבים: שוק קח תן או "חנות" בגדים מיד שנייה, מתחם החלפת ספרים ומשחקים, נגרייה שיתופית לבניית ריהוט וחפצים מעץ ממוחזר, מתחם לתיקון אופניים, מתפרה וספריית חפצים ומכשירים ועוד.
במרחב לתרבות צריכה אלטרנטיבית הילדים יכולים ללמוד על סוגיית החומרים והמשאבים המתכלים, לרכוש הרגלים חדשים, לשאול שאלות על צורך מול רצון ולהבין את המנגנונים שדוחפים אותנו לצריכה וכך לפתח ראייה ביקורתית על אורח החיים הרווח בסביבתם.
הם יכולים לרכוש מיומנויות בתחום הנגרות, התפירה ("מחדוש" בגדים), ולהתנסות בתיקון חפצים כאלטרנטיבה לזריקה לפח ולקנייה חדשה.
הילדים לומדים להעריך את החפצים שבבעלותם ולהבין כיצד איכות ירודה וחיי מוצר קצרים גורמים לכמויות פסולת אדירות. בדרך עקיפה וחווייתית הם לומדים, שמה שנקנה בזול נושא מחירים אחרים: מחיר סביבתי (ניצול של משאבים, זיהום), ומחיר חברתי (ניצול של עובדים).

העיקרון המנחה בבניית המתחמים המקיימים הוא מעורבות ושיתוף הצוות החינוכי, התלמידים והקהילה. הלמידה מתחילה כבר בשלב החלימה והתכנון, דרך ההקמה והביצוע ולבסוף – בלקיחת אחריות על תפעולם השוטף של המרחבים ועל תחזוקתם לאורך זמן.

נגריה בבית הספר המשותף, חוף כרמל

מחזקים חוסן אישי והישגים לימודיים

אחת הסיבות לשינוי האקלים ולמשבר האקולוגי היא הניתוק, שלא לומר הניכור שלנו מהטבע. כיום נראה כי ילדים רבים גדלים עם חוסר הבנה של הקשר ההדוק ואף של התלות שלנו, בני האדם, במערכות האקולוגיות המאפשרות לנו חיים. הבנה כזו יכולה להיווצר רק מתוך שהות וחוויה: שהות ממושכת בחוץ, עבודה תוך מגע עם האדמה, התבוננות לאורך זמן בטבע המשתנה, היכרות עם מחזור החיים של צמחים ובעלי חיים ויחסי הגומלין ביניהם. הטבע והחשיבה האקלימית צריכים להיות נגישים לכל הילדים על בסיס יומיומי במקום שבו הם שוהים שעות ארוכות – בית הספר.

למרחבים ירוקים ומקיימים בבית הספר יש יתרונות הנוגעים בהיבטים שונים של ההתנהלות המוסדית והאישית:
א. יתרונות פדגוגיים – מגוון המרחבים הבית ספריים מאפשר למידה חוץ כיתתית, המחברת בין תיאוריה למעשה. המורים יכולים ליישם דרכי הוראה שונות כמו ניסוי וחקר, התנסות מעשית, יזמות, פתרון בעיות והתמודדות עם אתגרים. חשיפה למרחבים ירוקים בשטח ביה"ס ומסביבו גם משפרת את ההישגים הלימודיים של התלמידים (2) (3).

ב. יתרונות אישיים – הבעיות המאפיינות את אורח החיים במאה ה-21 כוללות תזונה לא בריאה ויושבנות (ישיבה מרובה), המובילות לעודף משקל ולעלייה בתחלואה. בית ספר שבו מרחבי למידה ועשייה מקיימים מאפשר לתלמידים יותר תנועה, עבודה פיזית תוך שהייה בחוץ, בשמש. מחקרים רבים הראו קשר חיובי בין שהייה ולמידה בחוץ ומיתון בעיות קשב וריכוז (4). התלמידים נגישים למזון הבריא שהם מגדלים בעצמם. הם מפתחים תחושת מסוגלות וביטחון ביכולות שלהם בזכות התנסות במגוון סוגי עשייה כמו תפירה, נגרות, גינון, בישול, עבודה בצוות ועוד. כשהמרחב הבית ספרי מזמין מגוון חוויות למידה, לא רק תלמידים בעלי יכולת אינטלקטואלית יקבלו "ציונים" טובים ויינתן מקום לריבוי אינטליגנציות. תחושת השייכות לבית הספר תהיה "תופעת לוואי" מבורכת.
ג. יתרונות רגשיים – אחת התופעות הנקשרות כבר היום לשינוי האקלים היא עלייה ברמת החרדה, הדיכאון ותחושת חוסר האונים בקרב צעירים מול האיומים הצפויים. בית ספר שבו מיושמים פתרונות ודרכי התמודדות שונים יכול להוות מרחב המספק תקווה וריפוי. כבר הוכח במחקרים רבים כי חשיפה לסביבה טבעית וירוקה היא בעלת איכויות מרפאות פיזית ונפשית, ואף תורמת ליכולות הקוגניטיביות של התלמידים. גם רכישת מיומנויות חיים ואקטיביזם נקשרו במיתון התחושות הקשות ובחיזוק הביטחון העצמי. כלומר, למרחבים ירוקים יש השפעה חיובית הן על החוסן האישי והן על ההישגים הלימודיים.
ד. יתרונות חברתיים-קהילתיים – חוסן קהילתי הוא אחת הדרכים להתמודד עם השלכות שינוי האקלים. בתי ספר שיהפכו את עצמם ללב של קהילה פעילה יתרמו לתחושת החוסן של התלמידים ושל הכלל. מרכזים כאלה מספקים הזדמנויות למפגשים בין דוריים, ליצירת שותפויות, לקידום יוזמות ולעשייה למען הכלל.
בית הספר כמרכז של למידה בנושאי קיימות ואקלים יכול להעשיר את הקהילה ולפתח אותה, והמרחב הירוק מספק הנאה ורגיעה לכל התושבים (5).

לסיכום, במסמך שנכתב עבור אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, ועוסק בהנחיות לבתי ספר בנושא מוכנות אקלימית, נכתב: "האמרה 'נאה דורש נאה מקיים' מתאימה לבתי ספר. קמפוס בית הספר – שהוא מן הסתם המקום שבו מתרחשת רוב הלמידה על שינוי האקלים – צריך לשקף גם את ערכיו" (6).
מרחבים ירוקים ומקיימים בבית ספר הם ההמחשה הטובה ביותר של ערכים כמו הטוב המשותף, נחלת הכלל, שמירה על ערכי טבע והגנה עליהם, שמירה על מגוון המינים, היערכות והתאמה לתנאי האקלים המשתנים. הם יאפשרו דרכי ביטוי מגוונות כמו יוזמה, מלאכת כפיים ועוד, ויקדמו שלומות (well being) לאדם ולסביבה.
מרחבים אלה ידרשו טיפוח יומיומי ולכן יש בהם בכדי ללמד אחריות, התמדה, ניהול זמן, שיתוף פעולה ועוד מיומנויות קריטיות לבניית תחושת המסוגלות של התלמידים בעולם משתנה במהירות.

*סייעו בכתיבת המאמר: חגית גפן, יואב דוניץ, אורלי גל-אור, דותן יושע, שמוליק לוטטי ומרים דרמוני שרביט.

1. חינוך אקלימי כ"רעיון גדול" בבית הספר – הרשת הירוקה.

2. https://mdpi-res.com/d_attachment/ijerph/ijerph-16-00429/article_deploy/ijerph-16-00429-v2.pdf?version=1549088356

3. https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/green_schools_benefits

4. https://iaap-journals.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1758-0854.2011.01052.x

5. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ajcp.12559

6. https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000246740

חנות יד שנייה בכפר הנוער כפר חסידים

שיתוף:

רוצה להתעדכן במה שאנחנו עושים ברשת?
רוצה לקבל תכנים חדשים בנושאי חינוך וקיימות שהכנו עבורך?
נשמח להיות איתך בקשר! כאן אפשר להרשם לניוזלטר שלנו:

Stay In Touch

Be the first to know about new arrivals and promotions

דילוג לתוכן