לוגו רשת ירוקה

English

גן בטבע: חשיבות, דגשים ועקרונות פדגוגיים

מאמרים נוספים

מאת מיטל לוי בלז, מנהלת תחום הגיל הרך ברשת הירוקה

גן בטבע ("גן יער") מתקיים למעשה כאשר צוות הגן בוחר לצאת אל מחוץ לכתלי הגן, אל סביבה טבעית קבועה אשר נמצאה כבטוחה ומאפשרת, כחלק מהשגרה הקבועה של הגן, ומתוך רצון לייצר חוויה הוליסטית ובלתי אמצעית עם הטבע.
בישראל פעילים עשרות רבות של גנים היוצאים באופן קבוע ורצוף לשהות בסביבה טבעית – החל מכמה שעות ועד כמה ימים מדי שבוע. מרביתם יוצאים לסביבה טבעית במרחק של עד קילומטר אחד מהגן, כדי לעמוד בדרישה של חוזר מנכ"ל בנושא. כך נולדו בשנים האחרונות גנים מיוחדים במינם: גן ים, גן חורשה, גן ליד הנחל, גן בגינה הקהילתית ועוד. כל אלה נכנסים תחת הקטגוריה של גנים בטבע, המכונים גם "גני יער", על שם הגישה החינוכית הבינלאומית Forest Education.

אפשר לצאת גם בסביבה עירונית: הגננת שרה מוסאי עם ילדי הגן בפתח תקוה

מה בין חינוך חוץ לחינוך יער

חינוך חוץ גני כולל טווח רחב של התנסויות ופעילויות מחוץ לכתלי הגן, ובהקשר זה כדאי לעמוד על ההבדלים בין חינוך חוץ, חינוך מבוסס מקום וגן בטבע. חינוך חוץ הינו שם רחב המתייחס לכלל ההתנסויות החינוכיות המתרחשות מחוץ לכתלי הגן, ומתייחס גם ליציאה החוצה תוך שילוב מתודות ופדגוגיות מוכרות מהפנים. לצורך העניין, אם נצא החוצה לחצר או לחורשה וניקח איתנו דפי עבודה, קלמרים וקלסרים – זוהי למידה חוץ גנית, שהרי היא מתקיימת מחוץ לגן. מבחינה זו דומה הדבר לביקור בגן מדגים, בתיאטרון או בגן הבוטני. אלו ביטויים מצויינים של חינוך חוץ גני.
חינוך מבוסס מקום פירושו שימוש במתודות ופדגוגיות "מסורתיות" מהפנים, המשתלבות עם החווייה האותנטית של הכאן ועכשיו: אופי המרחב, מזג האוויר, תופעות טבע מזדמנות וכיוצא בזה. כלומר, למידה מובנית יחסית, הנשענת על הגירויים שהטבע והסביבה מזמנים. דוגמאות לכך הן הטיול הקטן בחצר או בסביבת הגן, השתתפות בספירת הציפורים השנתית או פעילות וחקר בגינה הלימודית בחצר הגן.
גן בטבע מבוסס על פדגוגיית חינוך יער, ובבסיסו השאיפה לייצר חיבור ראשוני לטבע ללא מחיצות, באמצעות שהות ממושכת ועקבית בסביבה טבעית, ומתוך כוונה להיות בהוויה מלאה של נוכחות, פעלנות וביטוי עצמי.

גן פז מנתניה יוצא לחלקת טבע עירונית

העקרונות הפדגוגיים של גן בטבע:

1. מסגרת קבועה (setting) – המרחב הפתוח מחייב אותנו לייצר שגרות קבועות ובטוחות עבור הילדים והצוות. היעדרם יוביל לאי שקט ולצורך מתמיד לעסוק בהצבת גבולות ובשמירה על בטחון הילדים, באופן שלא יאפשר שהייה נינוחה ופעילה לילדים, ולא יעניק לצוות את שלוות הנפש הדרושה לפעילות שכזו. ה- Setting כולל מקום קבוע שאליו יוצאים, גבולות גזרה ברורים, סדר יום מובנה וכללי התנהגות פשוטים ומובנים. סדר יום מובנה, גבולות וכללים ברורים הם תנאי חיוני כדי ליצור מרחב מאפשר, מפרה ומעצים הן לילדים והן לצוות.

2. כללים – הכללים נקבעים על ידי הגננת והסייעת בהתאם לתפיסת עולמן החינוכית וליכולתן המתפתחת להכיל מצבים של אתגר בתנאי השטח. לכן הכללים יכולים להיות שונים בין גן לגן. עבור גננת אחת טיפוס על עץ הינה חוויה חיובית ורצויה, והיא תאפשר לילדים לשכלל וללמוד את יכולת הטיפוס באופן הדרגתי. לעומת זאת עבור גננת אחרת, החשש מפני נפילה מהווה קו אדום. חשוב ביותר שהצוות החינוכי יחוש בנוח עם הפעילויות שהוא מעודד, יהיה מודע למגבלות המתאימות ליכולות ההכלה שלו עצמו, ואף יבדוק מדי פעם האם יש מקום להתאים או לשנות את הכללים.

3. הילדים שותפים – בגן בטבע, הילדים הם שותפים מלאים בכל אורחות החיים. שותפות זו מתבטאת בפעולות כמו נשיאת הציוד, הקמת המחנה, הכנת הארוחות, יצירת כלים ואלמנטים שונים באמצעות שכלול מיומנויות ומלאכות, יצירה והקמה של סביבות משחק ועוד. המסר המרכזי הוא, שאנחנו סומכות על הילדים, מאמינות ביכולות שלהם וברעיונות שלהם, ומאפשרות להם ביטוי אישי וחוויית העצמה ומסוגלות.
שותפות הילדים כוללת מגוון רחב של מלאכות ומיומנויות מסוגים שונים: אריגה, תפירה, גילוף, ליקוט, בישול, הדלקת אש ועוד. כל אלה חשובות ביותר להבניית תשתית ערכית, המחברת בין פעולה ומאמץ לבין התוצאה והתוצר. בחברת השפע המערבית קיים נתק ממשי בין השניים, ולכן יש לכך ערך מוסף משמעותי.

גן חרוב מקיבוץ גזית ביום טבע

4. למידה מתוך חוויה – הסביבה הטבעית עשירה בגירויים משתנים, הרמוניים ואסתטיים, המאפשרים אינספור חוויות. הילד קולט את שפע המידע מהסביבה באמצעות חושיו. הגירויים החושיים מושכים את הקשב של הילד, מעוררים בו סקרנות ועניין, ומהווים את אבני היסוד לתהליכים של למידה משמעותית. הנמלים לרוב צועדות בשיירות אל הקן, אך לעיתים ניתן למצוא נמלה יחידה משוטטת לבד, ויש גם רגע נהדר אחד שבו הן מעופפות וממלאות את המרחב. כל תופעה שכזו היא כמובן מקור ללמידה אינסופית ומולטי דיציפלינרית, הכוללת אלמנטים מעולמות דעת שונים כמו בוטניקה, ביולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה, לשון, הבעה ועוד. ממדעי הטבע למדעי הלב.

עיקרון הלמידה מתוך החוויה מצוי בהלימה מופלאה עם מודל הגן העתידי ומאפשר התייחסות מעמיקה לכל תכניות הלימודים ונושאי הליבה של משרד החינוך. לדוגמה, אם הילדים יוזמים, מתכננים ובונים מחסום מסביב לקן נמלים כדי שלא יירמס בטעות, הדבר תואם את עוגני מודל הגן העתידי של למידה במרחבי חיים, יזמות, יצרנות וביטוי אישי וזוהי, כמובן, פעלנות במשמעותה העמוקה.

5. למידה מזדמנת – כשנמצאים בחוץ הלמידה נעשית בצורה ספונטנית ממה שמזמן לנו המקום והזמן באותו רגע. ציפור חלפה בשמיים? אפשר לדבר על הציפורים הנודדות. דבורה הגיעה לחפש צוף? זה מזמן לנו שיחה על האבקה ועל חשיבותן של הדבורים למערכת האקולוגית. קפיצה מסלע או מגזע לארץ יכולה ללמד אותנו על כוח המשיכה ואפשר ללמוד לספור דרך מנייה של עלי כותרת. המבוגר צריך להיות מסוגל להתגמש, אולי לוותר על תכנים אחרים שהיו מתוכננים, ולהתאים את עצמו למה שמתרחש כאן ועכשיו.

גן פז מנתניה ביום חורשה. שפע של הזדמנויות למידה

6. המחנך כמתווך – בגן בטבע, תהליך הלמידה אינו נסמך עוד רק על המבוגר כמוביל את המהלך הלימודי ומנחיל ידע, אלא כמי שמתווך ותומך בתהליכי למידה המבוססים על החוויות האותנטיות של הילדים. עצם השהייה במרחב טבעי מייצרת שפע של הזדמנויות ותופעות, המהוות בסיס ללמידה.
לא נוכל כנראה לנבא בדיוק אילו תופעות יעמדו במוקד הקשב הספונטני, אך האם זה משנה אם נתמקד בדבורה או בחיפושית? בקחוון או בפרג? הפניית הקשב הספונטני, ההתרגשות והסקרנות של הילדים הם אלה שיכתיבו אילו תכנים יוצבו במרכז ויתוו את תוצרי הלמידה. כלומר, אנו שואפים להעדיף תהליכי למידה ספונטניים שנובעים "מלמטה", ממה שמזמן לנו השטח ומהילדים, בניגוד לתהליכים שמונחתים "מלמעלה".
בנוסף, לא תמיד הגננת או הסייעת מכירה תופעות, צמחים או בעלי חיים ויכולה לשיים אותם. במקרים כאלה, כאשר הצוות החינוכי לא מגיע מעמדה ידענית שנובעת מהכנה מוקדמת ומתכנון של מערך הלמידה, עלול להתעורר קושי. כאן יש להדגיש את היתרון האדיר בלמידה משותפת של הילדים יחד עם הצוות החינוכי. כך גם נובעת ההבנה שיש ערך אמיתי למהלך של למידה משותפת. הצוות יכול לחקור, ליהנות ולהתפעל יחד עם הילדים.

7. חשיבותה של השהייה – סדר היום בגן בטבע כולל פעילויות קבועות ומובנות כמו מעגל בוקר, שירים, טקסים, נהלי הכנת ארוחות ועוד. אולם בתוך השגרה המובנית חשוב לכלול גם פרקי זמן משמעותיים של שהייה, כלומר פעילות שאינה מובנית. בפרק זמן זה הילדים מוזמנים לשחק, לנוח, ליצור, להיות באינטראקציה או לבד, כרצונם.
זמן שהייה לא מובנה במרחב הטבעי שונה מזמן המשחק החופשי בחצר הגן. בחצר הגן הילדים נחשפים למספר מוגבל (ועל כן מייצר תחרות על משאבים) של מתקנים ואלמנטים למשחק, ולרוב למעט חומרים "פתוחים" וטבעיים לשילוב במשחק חופשי. לעומת זאת הסביבה הטבעית כוללת שפע גדול של רכיבים כמו אדמה, בוץ, עצים, שיחים ועלים מסוגים שונים, אבנים, מקלות, פירות ותרמילים ועוד – שפע גדול המשתנה תדיר, יחד עם שינויי העונות ומזג האוויר. השהייה בטבע מעודדת שימוש מוגבר בדימיון, מעוררת יוזמה ויצירה, התנסות, משחק וביטוי אישי. היא מאפשרת זמן למנוחה וחלימה, שיח חברתי נינוח ואקלים חברתי מיטבי.
גננות מספרות כי בתחילת השנה ילדים מתלוננים על שעמום בזמן השהייה במרחב הטבעי. הם מבקשים הנחיות לפעילות, מציפים בשאלות ומבקשים את תיווך המבוגרים. כדאי זכור כי ילדי דור האלפא גדלים עם סמארטפון ביד. העולם הטכנולוגי טבעי עבורם ואילו עולם הטבע לעיתים זר להם. כדי לאפשר לילדים ללמוד לייצר משמעות ועניין, לגלות את עצמם ואת הסביבה, יש צורך לעבור תהליך של התרגלות ושל הסתגלות. הניסיון מלמד כי רובם ככולם מסתגלים במהרה ונהנים מאוד מההזדמנות לשהות בטבע.

8. הטבע הוא המארח והילד הוא האורח – מבחינה ערכית, הפעילות בטבע מחייבת אותנו לנהוג באחריות ובמידה מסוימת של צניעות. אנו לא כאן כדי "לכבוש" את השטח, לפתח, לשנות או לעצב אותו. אנו כאן כדי להתפתח ולהתעצב בעצמנו, להתבונן, לחוות ולחקור את השינויים שכוחות הטבע עצמם מפעילים. נדרשת כאן השתדלות גדולה לא לפגוע במקום ובערכי הטבע שבו – לא להשאיר אחרינו פסולת ולכלוך, לא לרמוס את פרחי הבר בצורה בלתי מווסתת, לא לפגוע בכל היצורים האחרים שזהו ביתם.
באופן אידיאלי, מרגע שהשהייה במקום מסתיימת – גן בטבע "אינו קיים". כלומר, לא נשאיר דבר אחרינו: לא נשאיר תוצרי מלאכות תלויים על העצים, לא נשאיר חבלים, ערסלים, ספסלים וכולי. באותה מידה איננו רוצים או מעוניינים להביא את הגן אל הטבע ונבחר בקפידה מה נביא איתנו לסביבה הטבעית. יש גננות שמביאות דפים לציור, ספרים או קוביות. אולם הצורך להוביל את הציוד מהגן לשטח, וגם הרצון לאפשר לילדים לגלות וליהנות מהסביבה הטבעית, מחייב אותנו לשקול היטב מה כדאי לנו להביא. אנו מעוניינים להזמין את הילדים להתמקד בחומרים הטבעיים שסביבם – חול, מים, צמחים, בעלי חיים – ולראות בהם אוצרות.

חשוב שנגדל ילדים שלא נרתעים מהטבע, ונאפשר להם לצבור חוויות ילדות חיוביות משמעותיות בסביבה טבעית. רק כך נגדל ילדים שאינם "סטריליים", שמבינים שהטבע אינו לכלוך או מטרד, ילדים בעלי חיבור רגשי עמוק עם הטבע, עם הסביבה ועם העולם.
בתרבות המתעלמת ממשבר האקלים המתהווה לנגד עיננו, חובה עלינו לגדל דור חדש של ילדים אשר בבוא העת יכונן סדר עולמי חדש, ובמרכזו השמירה על המערכת האקולוגית, שקיומנו כרוך בקיומה.

שיתוף:

רוצה להתעדכן במה שאנחנו עושים ברשת?
רוצה לקבל תכנים חדשים בנושאי חינוך וקיימות שהכנו עבורך?
נשמח להיות איתך בקשר! כאן אפשר להרשם לניוזלטר שלנו:

Stay In Touch

Be the first to know about new arrivals and promotions

דילוג לתוכן