מלאכות בגן הילדים: תפירה
בגני הילדים שאנו מלווים אנחנו מאוד אוהבים לשלב בסדר היום את כל סוגי מלאכות הכפיים. תפירה, כמו מלאכות יד אחרות, היא דרך נהדרת לחשוף את הילדים לתהליך שלם: החל מחשיבה על התוצר הרצוי, תכנון העבודה, התארגנות והכנה של החומרים הנדרשים, וכמובן העבודה עצמה, שיכולה להימשך פרק זמן משמעותי.
כל זה יוצר והבנה שכדי לקבל תוצר – אם זה תיק או בגד לבובה – צריך להשקיע מאמץ וזמן רבים. כך מתפתחת תוך כדי עשייה תובנה חדשה, לגבי המאמץ שהושקע בכל דבר שיש מסביבנו, החל באוכל שלנו, הבגדים, הצעצועים וכו'.

כשלומדים מלאכה חדשה לומדים גם שפה, את כל המילים החדשות הקשורות לעולם התוכן הזה. הילדים לומדים לבצע פעולות שהן חדשות להם, וזה דורש מהם ריכוז ומפתח מוטוריקה עדינה.
פעילות התפירה בגן מתכתבת גם עם נושא היצרנות והעשייה במודל הגן העתידי. הילדים תופרים ומכינים בעצמם המון דברים כמו בגדים לבובות, כריות, תיקים ועוד. וכמובן, דבר לא ישווה לתחושת המסוגלות והגאווה שיש לילדים אחרי שהצליחו ליצור חפצים לעצמם או לאחרים (ומי אמר דחיית סיפוקים?…)א

איזה חומרים צריך?
למתחילים: קרטונים, מחורר, "בד" רשת לרקמה, חוטי טריקו או צמר, מחטי פלסטיק.
למתקדמים: שאריות בדים, חוטים, מחטים בלי ועם חוד, מסגרות למתיחת הבד.תופרים בצוותא
מתי אפשר להתחיל לתפור
לדברי ננסי כץ מהרשת הירוקה, אפשר להתחיל לתפור אפילו בגיל 3. בגיל הזה העבודה תהיה פרטנית ולא קבוצתית. אפשר להתחיל לתרגל את עקרונות התפירה על קרטון שחוררנו. לוקחים קרטון של דגני בוקר, מקפלים לשניים ומחוררים מסביב. מכניסים מחט ללא חוד (יש גם מחטי פלסטיק) שעליה מושחל חוט עבה, מסובבים את הקרטון ומושכים. הילדים מתאמנים בהשחלת החוט מסביב וכך נוצר להם "תיק".
כדי לעזור לילדים להפנים את סדר הפעולות אפשר להמציא גם דקלום קטן, שמדקלמים תוך כדי. למשל: הדג קפץ למים (המחט יורדת) וחזר אל השמים (מושכים את החוט מהצד השני). כאשר כבר שולטים בתנועה הזו קל יותר להתחיל לתפור בבד.
מקרטון עוברים לעבודה עם בדים ומחטים ללא חוד, ובהמשך למחטים רגילות. ומה קורה אם נדקרים? זה חלק מהתהליך, ומהניסיון לומדים איך להיות זהירים ולא להידקר.
בגני טרום חובה וחובה התפירה נעשית בקבוצות, בשולחן עבודה עם גננת שמכוונת אותם, ונהנים גם מהחברותא שבישיבה יחד.

ואחרי שמכירים את הטכניקה יש אינסוף אפשרויות:
אפשר ללמוד סוגי תכים (איקס, מסרק וכד').
אפשר להכין חפצים מגוונים, שבהם הילדים משתמשים ביום יום. לדוגמה בגני חמ"ד יכינו ארנק לצדקה. אפשר לתפור כריות לפינת מנוחה, תיקספר, בגדים לבובות, כיס לחלה לימי שישי.
אפשר להביא מהבית בגדים שנקרעים ולתקן אותם במקום לזרוק, ותוך כדי ללמוד קצת על תרבות הצריכה ועל האפשרות שלא חייבים מייד לקנות חדש.
