פעם ראשונה באתר? צור חשבון

חזרה
  • עברית

כנס גני יער במצפה רמון

תאריך פרסום: 16/05/2017

איך נולד כנס גני יער?

בשנים האחרונות תופס חינוך החוץ מקום משמעותי יותר ויותר בעבודת הרשת הירוקה. אנחנו מאמינים כי שהייה בחוץ, מתחת לעצים, בין הצמחים, בעונות השונות, טובה לילדים וטובה לסביבה. בהשתלמויות שאנחנו מעבירים לאנשי חינוך (מגננות ועד מנהלות) אנחנו מעודדים יציאה החוצה כמה שיותר – לחצר פעילה, לטיול קצר בשכונה ולשטחים ירוקים וטבעיים ככל שאפשר.

מעבודתנו ברחבי הארץ אנחנו, ברשת הירוקה, יודעים כי יש בישראל אנשי חינוך והורים רבים מאוד, שבדיוק כמונו מאמינים כי חינוך "דרך הידיים והרגליים", התנסות בלתי אמצעית עם האתגרים שמזמנת היציאה לטבע והשהות בשטח – היא-היא הדרך שבה הם רוצים לגדל ולחנך ילדים.
השנה בנינו לראשונה שתי השתלמויות ייחודיות לגננות, בדגש על חינוך חוץ-גני. ההשתלמויות, שמועברות במסגרת התכנית המשולבת בחינוך לקיימות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, נבנו יחד עם ברברה אנדראס, המדריכה הארצית לחינוך לקיימות במשרד החינוך, ובתמיכת המפקחות.

בקיץ 2016 יצא כל צוות הרשת הירוקה ליומיים של למידה וחשיבה במצפה רמון.
הרשת עובדת במצפה רמון מזה שלוש שנים במסגרת היחידה הסביבתית הר הנגב, ויש לנו שם צוות של 3 מנחים, שיצר חיבורים נפלאים. ישבנו מול נוף המכתש עם רון מלצר, מייסד גן היער "קשת", ועם יואב דוניץ, ראש אגף שח”ק במועצה, והבנו שמודל גן יער בחינוך הממלכתי הוא דרך חשובה וטובה להפיץ את ה"אני מאמין" שלנו.
הבנו כי רבים ברחבי הארץ כבר שמעו על גני יער, מתעניינים, עושים צעדים בכיוון ומחפשים את הדרך – אם זו יציאה של יום בשבוע, אם זה בחינוך הבלתי פורמלי או במסגרת של קהילה. היה לנו ברור שחינוך היער בישראל כבר קורם עור וגידים ורצינו ליצור את החיבורים ולהעלותו על מפת החינוך הממלכתי בישראל.

מנחות בצוות הגיל הרך של הרשת הירוקה החלו ללמוד ולהעמיק בחינוך יער. יצרנו קשר עם האירגון הגרמני Naturschule שמכשיר גננות וגננים בחינוך יער, מנחות הרשת ביקרו בגן היער של אנדריאה קנק, מדריכה בכירה באירגון, והזמינו אותה להגיע לישראל כדי להעביר סדנאות ולהכשיר את צוות הרשת הירוקה. חשבנו שזו הזדמנות נהדרת לחשוף את הנושא לעוד אנשי חינוך רבים – וכך נולד הכנס הראשון לגני יער, בשיתוף עם המועצה המקומית מצפה רמון, מרכז פסג"ה מצפה רמון והאגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך.

רון מלצר מספר איך הוקם גן קשת כגן יער

חלק ראשון: בחוץ

חלקו הראשון של הכנס התקיים בחוץ, בחורשה שבה מתנהל "גן קשת" בקיץ. נחלקנו לשלוש תחנות:

תחנה ראשונה: רון מלצר וגן קשת

יצאנו לראות את "גן קשת" ביום פעילות. התיישבנו מרחוק, ראינו את ההתנהלות היומיומית בגן ובמקביל שמענו את סיפור ההקמה שלו מפי רון מלצר.

רון החל לעבוד בגן קשת לפני כשש שנים כגנן משלים. זה היה גן מועצה שהוגדר כגן מעורבות הורים עם זיקה לטבע. ההורים ביקשו מרון לקחת את ניהול הגן. הוא הסכים – בתנאי שהגן יהפוך לגן יער.

לתחום של גני יער נחשף רון במקרה, וברגע שגילה אותו הוא נכבש כליל והבין שזו הדרך שבה הוא רוצה לגדל ולחנך ילדים בגן שלו.

לאחר שקיבל את הסכמת ההורים הוא פנה למועצה המקומית מצפה רמון וגם שם זכה לתמיכה מיואב דוניץ, מנהל אגף שח"ק, ממרכזת הגנים דורית ביתן ומהמפקחת רבקה מימון. בהמשך הפך הגן לגן ניסויי והתקבל כמודל להפצה.

כיום מתנהל הגן בחוץ במשך 4 ימים שלמים בשבוע. רון סיפר לנו על סדר היום, על קביעת גבולות בשטח, על המשחקים והאינטראקציות בין הילדים.

 

שאלות ותשובות עם רון מלצר

 

תחנה שנייה: אנדריאה קנק, מנחה מ-Naturschule, גרמניה

אנדריאה קנק, בעלת גן יער ומנחה גננות וגנני יער, הגיעה לארץ בהזמנת הרשת הירוקה להנחיל לנו מהידע שלה. בסדנה החווייתית שהעבירה נחשפנו לפעילויות ולמשחקים שבהם משחקים בגן היער שלה בגרמניה.

מעגל תחושה: מעבירים לחיצת יד בין כולם במעגל.

משחק גישוש וניחוש: כולם שמיםידיים מאחורי הגב, אנדריאה מניחה בכף יחד חפץ טבעי כלשהו (בלוט, נוצה, אבל, ענף וכד'). צריך למשש ולהגיד מה מרגישים (קשה, רך, דוקר וכד'). בהמשך אפשר לפתח את המשחק: הילדים עובדים מאחד לשני, ממששים בלי לראות מה יש לחבר בכף ידו (גב אל גב) עד שמוצאים למי יש חפץ דומה לחפץ שבכף ידם, ואז מסתדרים בזוגות.

משחק המצלמה: נחלקים לזוגות, בכל זוג ילד אחד מכסה את עיניו בסרט. חברו מוליך אותו עד לנקודה מסויימת, שם הוא מסיר את הסרט, מסתכם ו"מצלם" בזכרונו את המקום, חובש שוב את הסרט והחבר מחזיר אותו למעגל. אחר כך מורידים את הסרט ומנסים ללכת לאותה נקודה ש"צולמה" בזיכרון.

אפשרות נוספת: כל זוג מחזיק שני מקלות, כמו "רכבת", כשהילד הראשון מוליך את חברו בעזרתם.

שיר אינדיאני: אנדריאה לימדה אותנו שיר אינדיאני שהיא שרה עם הילדים.

אפשר לשיר שיר ולהעביר אבן מיד ליד ומילד לילד.

שיר לטבע: אנדריאה שרה שיר על רוח גשם קשת ושמש, שאותו שרים כל בוקר בגן שלה.

בין לבין היא תרגלה איתנו קשב – בכל פעם שניגנה בחלילית זה הסימן לחזור אליה למעגל.

 

מימין לשמאל: אנדריאה קנק עם חגית גפן, מנהלת הרשת הירוקה, וברברה אנדראס, מדריכה ארצית לחינוך לקיימות בגיל הרך

תחנה שלישית: יצירה בחומרי טבע עם אפרת וולנברגר ואורה המר מהרשת הירוקה

אפרת ביקרה בגן היער של אנדריאה בגרמניה והביאה משם רעיונות לפעילויות יצירה עם ענפים, זרדים וחוטי צמר. הילדים בגן היער יכולים להשתמש בכלי עבודה כמו פטיש, מסורית, מברגה ידנית ואולר! בגרמניה כל ילד מגיל 4 רשאי לקבל אולר גילוף (מתוצרת Opinel), אחרי שלמד איך משתמשים בו בצורה בטיחותית (מגלפים תמיד מהגוף כלפי חוץ, מוודאים שאין ילדים ברדיוס של זרוע מושטת מסביב וכו').

למדנו סריגת אצבעות (האצבעות כמסרגות), בנינו מוביילים מענפים, אצטרובלים וחוטי צמר, יצרנו מסרגות מענפים וסרגנו ועוד כיד הדמיון הטובה.

אפרת מדגימה יצירה בחומרי טבע

הליכה מודרכת:

מהחורשה צעדנו ברגל לבית ספר שדה הר הנגב, בהדרכת עופר ישראלי, מייסד ארגון שומרי הגן. התנסינו שוב בתרגיל ה"מצלמה", והפעם כולל נגיעה ומישוש. עופר הזמין אותנו לחלוץ נעליים, ללכת יחפים ולהרגיש את החיבור לאדמה.

בתצפית מול המכתש פגשנו את אדר שטרן, מנחת הרשת הירוקה המתגוררת במצפה רמון. אדר סיפרה לנו על מצפה ונגעה בשאלות כמו מה זה שפע, מה זה פיתוח, מה זו שממה וכד'.

 

אנדראה קנק, מדריכת גננות יער מפרייבורג

חלק שני: על סדר היום בגן יער

אנדריאה קנק, ממכון Naturschule (בית ספר לטבע) בפרייבורג, גרמניה, הוזמנה לישראל על ידי אפרת וולנברגר מהרשת הירוקה. הנה סיכום של ההרצאה שהיא נשאה בכנס:

אני שמחה להיות פה בישראל ובכנס הזה. תודה למארגנים ולרשת הירוקה, ובמיוחד לאפרת שהביאה אותי לפה.

לפני 25 שנים נוסד גן היער הראשון בדנמרק. הראשון בגרמניה נוסד בשנת 1994 וכיום יש לנו 400 גני יער, 15 רק בעיר פרייבורג. אני הקמתי גן יער בשנת 2000, ואני גם מלמדת במכון Naturschule בפרייבורג, שם אנו מכשירים אנשי חינוך ומעבירים ידע בנושאי חינוך, טבע ומדע.

הייתי רוצה לחלוק אתכם מנסיוני.

להיות בחוץ בטבע זו הדרך הטובה ביותר לילדים ללמוד על עצמם ועל הסביבה. בטבע הילדים מרגישים עם כל הגוף, הנפש והמחשבה. אנו קוראים לזה למידה הוליסטית. אווירת היער מחדירה בריאות נפשית ופיסית. הילדים כל הזמן בתנועה ובנוסף, 3-4 שעות של חשיפה יומית לתנאי מזג האוויר מחזקות את המערכת החיסונית.

בגן יער יש גבולות, אבל יש הרבה מקום לנוע בחופשיות, יש מרחב למשחק, לחלימה, רק להיות, פשוט להיות ילד.

סדר היום בגן היער שלנו:

בגן יש 20 ילדים, 3 אנשי צוות ומתמחה.

היום נפתח עם מעגל בוקר שבו אנו לומדים משהו על הטבע, דרך משחקים, תחושות ושירים (וגם סופרים את הילדים…).

אנחנו צועדים לשטח, לא משנה מה מזג האוויר. לעתים זו הליכה של שעה או טיפוס – ללא עזרת מבוגרים. הם לומדים הרבה מאד במהלך ההליכה. פדגוגיה על הדרך. יש 6 מקומות קבועים ביער שאליהם אנחנו הולכים ושם אנו משחקים.

לכל ילד יש תרמיל גב עם ארוחת בוקר, מים וסכין גילוף (מגיל 4).

אנחנו אוכלים ארוחת בוקר ביחד במעגל. הילדים חולקים את מה שהביאו ויש לנו זמן לדבר. זה חלק חשוב מהארוחה. אנו מנסים גם להביא זאת הביתה, כיוון שבגרמניה אין תרבות של ארוחה משותפת. אנו מנסים לחנך אותם לשבת עם המשפחה ביחד.

אחרי הארוחה יוצאים למשחק חופשי. כל ילד משחק בדרכו שלו, על פי רעיונותיו וכך הדמיון מתפתח. המשחק החופשי מחזק את הבטחון העצמי. הם גם לומדים לשתף פעולה, לעבוד כצוות. זה חלק מרכזי מהשהות המשותפת של הילדים ביער. אם הם שואלים איך הם צריכים לטפס או ללכת אני מייעצת להם לנסות בעצמם.

יש גם למידה אקטיבית: בחינה של בעלי חיים או צמחים, שימוש במגדירים.

אנחנו נותנים מקום לרגעים של שקט. הילדים צריכים את השקט כדי להיות עם עצמם, לשחק ולעשות דברים בסיסיים עם הידיים.

בדרך חזרה הילדים הולכים בקצב שלהם. כך יש להם זמן לחשוב על היום שעבר עליהם. בדרך אוספים דברים, בוחנים את השטח. יש להם זמן להיות עם עצמם או בקבוצות קטנות.

ב-12 וחצי אנחנו יושבים במעגל, מקשיבים לסיפור ואז אנו שרים ביחד שיר.

יש לגן קרון שעומד במקום קבוע. אנו נכנסים אליו במידת הצורך כדי להתחמם ולנוחמעט – ושוב יוצאים החוצה.

ההורים חשובים לנו מאוד. הם חייבים להסכים לדרך של הגן. לעתים הילדים חוזרים מלוכלכים ורטובים מאוד. אנו חייבים לרתום את ההורים כל הזמן, כדי שישתפו פעולה, ויסכימו ואף יאהבו את הדרך שלנו.

שאלה: מאיזה גיל אפשר להתחיל להוציא ילדים לגן יער?

בגילאים הצעירים הילדים בגן 3 ימים בשבוע, לשעות ספורות. מגיל 3 הם יכולים להיות ימים שלמים בגן יער.

שאלה: האם משרד החינוך בגרמניה מציב לגננות רשימת יעדים שצריך לעמוד בהם עם הילדים?

"לא ממש…." (כל הקהל נאנח בקנאה)

רון מלצר, מייסד גן יער במצפה רמון: אחרי שרואים תמונות כאלה מגרמניה, עם כל העצים והצמחייה הירוקה, שואלים אותי: ומה נעשה במדבר? התשובה שלי היא: לא יודע. נחכה לראות מה הילדים ימצאו במרחב הזה. מדהים לראות איך המהויות המרכזיות של פשטות, של חוסר בצעצועים, של התפתחות פיסית ורגשית, קיימים בגני היער. אלו הן המיומנויות המרכזיות שאנו רוצים לשמר.

תודה לארגון ConAct – מרכז התיאום לחילופי נוער גרמניה-ישראל, שסייע במימון הביקור של אנדריאה קנק בישראל.

 

ברברה אנדראס מנחה את הפאנל

חלק שלישי: האם אפשר ליישם חינוך חוץ ויער בישראל – פאנל

מנחה: ברברה אנדראס – מדריכה ארצית לחינוך לקיימות במשרד החינוך.

משתתפים:

שרית ברקוביץ – גננת, חדרה.

רון מלצר – מייסד גן יער במצפה רמון.

עופר ישראלי – מייסד תנועת שומרי הגן.

ענת לב ארי – יוזמת קהילת חינוך יער בגבעת עדה.

ברברה אנדראס: תפישת משרד החינוך בנוגע ליוזמות גני יער

משרד החינוך מעודד מאוד את הנושא של חינוך חוץ כיתתי לגווניו, כולל יוזמות שלא דיברו עליהן פה בכנס.

גן יער זו תפיסה חינוכית, שמבוססת על פדגוגיה שרווחת באירופה. העיקרון המנחה הוא גן שבו שוהים יותר זמן בחוץ מאשר בפנים. קצת סמנטיקה: באנגלית זה נקרא Forest Educatiuon – חינוך יער, בגרמנית – גן יער.

משרד החינוך תומך בהוצאת הילדים החוצה, אבל חשוב לעשות זאת בשיתוף המפקחות – הן צד מאד חשוב בהבנה אם הפורמט מתאים לקהילה שבה הוא פועל. אנו לא פועלים לבד, אלא בשיתוף, בקהילתיות. גן יער לא יוכל לפעול בלי גב מהרשות המקומית. בלי חיבור כזה – המהלך לא יחזיק מעמד לאורך זמן, כי הוא זקוק למערך תומך. השיתוף עם הרשות מביא גם משאבים.

משרד החינוך מעודד מגוון מודלים: יש גנים מטיילים, יש גננת בצפון שהתחילה לצאת ליום שלם בחוץ פעם בשבוע, יוזמה של גננת מהחברה הערבית, שיוצאת פעם-פעמיים בשבוע לטיול יחד עם כיתה של חינוך מיוחד, וכך נוצר מפגש משמעותי בין הילדים. אנחנו לא אומרים מה נכון ומה יותר טוב, אלא מה מתאים לקהילה ואיך לעשות מה שנכון עבור ילדינו. גם רון מלצר הטמיע את הגישה שלו לאט לאט, תוך התאמת היכולת של הצוות, ולא בכפייה על הצוות.

בארץ אין עדיין הכשרה של גן יער. אנחנו לא מעודדים גננת לצאת בלי לדעת מה לעשות. חינוך יער דורש מיומנויות, לימוד. אחד המאפיינים של חינוך יער הוא שלא הכל ברור ומוכתב. צריך לעבוד עם הזדמנויות שנקרות בפנינו במהלך היום. זה דורש ניסיון.

השנה החל תהליך של השתלמויות ייעודיות לחינוך יער, כולל ליווי פרטני בתוך הגן, שמועברות על ידי הרשת הירוקה על הפלטפורמה של השתלמות בחינוך סביבתי – שותפות בין משרד החינוך למשרד להגנת הסביבה.

סיפורו של האקליפטוס בחצר. שרית ברקוביץ

שרית ברקוביץ: על גן יער – בהיעדר יער

"הגן שלי, "גן הזית", ממוקם בלב חדרה, בלי שום ריאה ירוקה בסביבה הקרובה. לכן, צריך לעשות עם מה שיש.

החלטתי להקשיב לילדים. בחצר הגן יש עץ אקליפטוס ענק מימי ראשית חדרה. נדרשים 14 ילדים להקיף את הגזע שלו. באסיפת הורים הודעתי שיום אחד בשבוע נבלה כל היום בחצר. הפסקנו לגרוף את עלי האקליפטוס מהקרקע – וראו זה פלא: החתולים הפסיקו לעשות קקי בחול, כי עלי האקליפטוס כיסו את החול.

יש לנו שכנה, סבתא פאני, שאנחנו קוראים לה שומרת הגן. היא הייתה גננת עוד בגטו. המרתף של ביתה הוא המרחב המוגן של הגן שלנו ואצלה בחצר אנחנו קוטפים עלי חוביזה כדי להכין קציצות. ובחצר של סבתא הדסה, שכנה אחרת שלנו, קוטפים תפוזים.

יום אחד הגענו לגן וגילינו שהעירייה גזמה את האיקליפטוס באכזריות. בחצר יש רק מגלשה עכשיו. אספנו כמה מהגזעים הכרותים ושמרנו עליהם בגן. כל מה שקורה בחצר – זה מה שהילדים בונים בעצמם, יוצרים וחווים.

ליד הגן חופרים חניון לבנין. הלכתי וביקשתי מהטרקטוריסט שיזרוק כף אדמה לחצר שלנו. אז סוף סוף יש אדמת חמרה ועשינו לבני בוץ. בנינו שביל תחושות, כדי להיות הכי קרובים למה שמרגישים כשהולכים ביער. השביל בנוי מחומרים מהסביבה הקרובה, ללא עלות כספית: עלים, חול, גזם שנאסף מרמת הנדיב.

הבאנו חביות כדי להכין "חביתותים" אך הן הפכו מייד ל"מתקני חצר". הילדים מטפסים עליהן, שומרים על שיווי משקל – בהחלט מאתגר.

הילדים הניחו קורות עץ בשיפוע על הקירות ומטפסים עליהן, ביקשו שאקשור חבל לסורג של החלון ויצרו נדנדות – כל מה שקורה בחצר בא מרעיונות של הילדים.

בימים שאנחנו כל היום בחצר הגן – הכל רגוע יותר.

שרית נמצאת השנה בהשתלמות בחינוך לקיימות בהנחיית יודקה דרייפוס מהרשת הירוקה. ההשתלמות מועברת במסגרת התכנית המשולבת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך.

 מי ישמור על שומרי הגן. עופר ישראלי

עופר ישראלי: חינוך חוץ – על שום מה?

"למה אנו מדברים על חינוך חוץ וגן יער? מה רע ומפריע בגן פנים?

האדם בנה לעצמו קוביות שבתוכן הוא גר ומשתדל לא לצאת ולהיפגש בפחד שבחוץ…

הארגון שהקמתי נקרא "שומרי הגן". השם בא מ"לְעָבְדָהּ ולְשָׁמְרָהּ". זהו המקום היחיד שמצאתי בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן, שבו יש הסבר מה אנו אמורים לעשות כאן בעולם: לעבוד ולשמור על הארץ.

בגן עדן לא היתה עבודה. לְעָבְדָהּ – עבודת הבורא, הבורא שמצוי בתוך הבריאה, והאדם שמזהה אותו בבריאה וסוגד לבורא, שמחובר לכל מה שרואה – הטבע. לְשָׁמְרָהּ – אתה חייב לשמור על העולם כי הוא חלק מהבורא.

מהות קיומנו היא לְעָבְדָהּ ולְשָׁמְרָהּ. ילדים נולדים כאלה. בהמשך, הם מתנתקים, מתכווצים, ונסגרים לתוך המסכים… התפקיד שלנו הוא לשמור אותם מחוברים, לאפשר להם להיות הילדים שהם.

אנו שואלים מהם התהליכים בעולם, הכוחות הפועלים כדי לנתק אותם מהחיבור הטבעי שלהם. למה לעולם נוח עם אנשים מנותקים, ולא עם אנשים מלאים בפליאה? תשאלו עצמכם…

אם יש דבר אחד שתפקידנו לעשות בתור מחנכים, זה לעזור לילדים להקשיב. אנחנו מלמדים הקשבה. הקשבה עם החושים השונים. הקשבה החוצה אך גם הקשבה פנימה, למה שאני מרגיש. הקשבה לאחר, למה שהוא צריך ואיך אני לא עובר גבולות.

 מה בא קודם – הקהילה או היער. ענת לב ארי

ענת לב ארי: איך יער יוצר קהילה

יוזמת "חינוך יער בגבעת עדה", שאותה אני מובילה יחד עם איל טפרברג, החלה לפני שנתיים בקול קורא של השותפות לקיימות אזורית ברמת הנדיב. היא כוללת חינוך, קהילה, יערנות, מתקנים והסברה. כיום זהו כבר מותג של היישוב.

היער בגבעת עדה (כ-130 דונם) היה מאוד לא נגיש, עם עשבייה גבוהה. החלטנו לשקם אוטתו ולהפכו ליער קהילתי. בסיוע שני יערנים בכירים תושבי המקום פיתחנו תכנית כמודל ארצי ליערנות, ביחד עם קק"ל וביחד עם המועצה.

כיום זהו יער מטופח שהפך לכנס החשוב ביותר של גבעת עדה. זהו גם היער החינוכי היחיד בארץ. כשסיימנו עם שלב היערנות, נופר ששון עופר (כיום ברשת הירוקה) העלתה את הרעיון להשתמש ביער לצרכי חינוך.

הגיענו למצפה רמון ופגשנו את רון מלצר שהפך למלווה הפדגוגי שלנו.

המצב כיום: כל ילדי הגנים יוצאים לפחות לשלושת רבעי יום בשבוע. הגננות משתתפות בהשתלמות ייעודית ללמידת, דרך הרשת הירוקה.

בבי"ס של היישוב ("גבע") יש מורה מובילה לחינוך יער, עם שעות השתלמות למורות. ועד ההורים המרכזי של ביה"ס מממן ומעודד חינוך יער. פיתחנו מודל פדגוגי מלא עם תכנים, עקרונות, יעדים, מטרות.

מהחינוך עברנו לקהילה. כיום יש לנו תנועת ילדים (כיתות א עד ג) שאותה יזמה נערה בכיתה י"א. כיום חברים בתנועה 120 ילדים, שבכל יום שישי מגיעים ליער לפעולה. יש להם 24 מדריכים תלמידי תיכון.

היער הפך למרכז קהילתי, מתקיימים בו אירועים, קבלות שבת, פעילויות ODT.

זהו מהלך קהילתי שהתוצר שלו הוא חינוכי, והוא מקיף עשרות פעילים ביישוב. המערך הזה תומך, מספק מעטפת ולוקח אחריות על נושא חינוך יער ביישוב שלנו.

הגננות של גבעת עדה משתתפות השנה בהשתלמות בחינוך לקיימות בדגש על חינוך חוץ. ההשתלמות, במסגרת התכנית המשולבת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, פותחה בהנחיית ברברה אנדראס ומנחה אותה יודקה דרייפוס מהרשת הירוקה.

 

לאלבום הכנס בפייסבוק שלנו

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support