כדי להבין עד כמה הנושא של אופנה קשור לקיימות ולמשבר האקלים ריכזנו כאן כמה עובדות מסמרות שיער:

• כשאנחנו מדברים על תעשיית האופנה הכוונה היא לתהליך ארוך שמתחיל בגידול הכותנה או הפשתן, או בייצור הסיב הסינתטי שמקורו בתעשיית הנפט, טוויית החוטים והבדים, הלבנה וצביעה, תפירה, שינוע והפצה לכל אורך השרשרת ובסוף, אחרי הלבישה (במקרה הטוב), זריקה – כלומר הבגד הופך לפסולת שגם בה יש לטפל. בכל אחד מהשלבים האלה יש בזבוז של משאבי טבע ופליטת מזהמים וגזי חממה לאטמוספירה.
• אנחנו קונים יותר ויותר – אבל לובשים כל בגד פחות זמן. בשנת 2014 למשל אנשים קנו 60% יותר פריטי לבוש בהשוואה לשנת 2000 אך שמרו אותם פרק זמן קצר ב-50%.
• תעשיית האופנה אחראית ל-10% מכלל פליטת גזי החממה בעולם – יותר מסך הפליטות של כל הטיסות הבינלאומיות והמסחר הימי גם יחד. לדוגמה, בתהליך הייצור של זוג מכנסי ג'ינס נפלטת כמות של גזי חממה המקבילה לזו הנפלטת בנסיעה של 120 קילומטר.
• תעשיית האופנה צורכת 20% מכמות המים העולמית, והיא מזהם מי השתייה השני בגודלו בעולם. לדוגמה, בייצור של טי שירט אחת מכותנה משתמשים ב-2,700 ליטר מים – כמות ששותה אדם בשנתיים וחצי. באוזבקיסטן, למשל, גרמה תעשיית הכותנה לייבושה של ימת אראל, שהייתה האגם הרביעי בגודלו בעולם והיום היא ברובה שטח מדברי.
• כדי לאפשר את קצב הייצור המהיר והוזלת עלויות, נעשה שימוש רב בבדים סינתטיים דוגמת הפוליאסטר – סוג של פלסטיק שמיוצר מנפט. בשנת 2015 ייצור הפוליאסטר עבור תעשיית האופנה פלט לאוויר 706 מיליארד קילו של גזי חממה – כמות ששווה לכמות זיהום האוויר של 185 תחנות כוח מבוססות פחם. 35% מכל המיקרופלסטיק שמזהם את האוקיינוסים מקורו בבדים סינתטיים.

מקורות: Business Insider
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001295574