צריך הרבה אומץ כדי לעצור הכל – את המערכת, את המורים, את התלמידים – ולעשות משהו אחר לגמרי. אבל איך אמר ד"ר סוס? אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים.
בואו נספר לכם על ימי חוץ במגידו: יומיים מופלאים בבית הספר האזורי מגידו, שממלאים את הביטוי "למידה משמעותית" במשמעות אמיתית. בבית הספר קראו לזה "למידה מחוץ למסגרת": יומיים שבהם כל חטיבת הביניים – כ-500 תלמידים וכל המורים – לא למדו או לימדו את המערכת הרגילה בכיתות, אלא הסתובבו בעיקר בחוץ – בשבילים, במדשאות ואפילו מחוץ לבית הספר, ובמקום ספרים ומחברות הם החזיקו ביד מעדרים, מסורים, פטישים, מכחולים, מברשות ומצלמות.
להביא את החלום
מדובר בפרויקט מיוחד שנולד, גדל ולבש צורה במהלך השתלמות בחינוך לקיימות שעברו כ-20 ממורי בית הספר במהלך השנה בהנחיית נבות ענבר מהרשת הירוקה. מדובר בשנה א' בהשתלמות, הניתנת במסגרת התכנית המשולבת של משרדי הגנת הסביבה והחינוך, ועוסקת בין השאר בלמידה חוץ כיתתית ובחינוך מבוסס מקום כתפיסה פדגוגית.
"לאורך ההשתלמות המחשבה הייתה איך יוצרים חוויה של למידה אחרת”, מספרת תמר גבריאל, המנהלת הפדגוגית של בית הספר. “התחלנו לחלום. רצינו למידה רלבנטית והיכרות אחרת בין המורים לתלמידים, בין התלמידים לבין עצמם וגם בין המורים, שביומיום כמעט לא נפגשים משום שהם שייכים למרכזי למידה שונים”.
במהלך ההשתלמות הבינו המורים שהמקום – בית הספר, המועצה, האזור – הוא המרחב שבו מתרחשת הלמידה. הם החלו לראות את בית הספר כ"מקום שלנו”, שאנחנו לוקחים עליו אחריות והופכים אותו למקום שטוב יותר להיות בו. ממד נוסף היה לאפשר לכל מורה להביא את החלום האישי שלו וצדדים שלא באים לידי ביטוי ביומיום.
זרקור על השירותים
"זיהינו יומיים בלו"ז השנתי שבהם לא הייתה למידה בחטיבה העליונה בגלל בגרויות – כך שכל צוות המורים של בית הספר היה פנוי – והודענו שאלה יהיו ימים מחוץ למסגרת”, אומרת תמר. “העקרונות המנחים שלנו היו רב גילאיות, למידה חוץ כיתתית ושיתופי פעולה עם הקהילה”. כל המהלך קיבל תמיכה וגיבוי החל ממנהלת מחלקת החינוך במועצה, עבור במנהלת בית הספר השש-שנתי סימה מנט וכלה בכלל המורים בחטיבה.
קבוצת המורים שבהשתלמות בנתה מערך של 15 קבוצות פעילות סביב הציר של "מקום, מקומיות וקיימות", שמתחבר באופן ישיר לעקרונות החינוך הביוספרי, שאותם מובילה המועצה האזורית מגידו. “הייתה לנו למשל קבוצת מהפך בשירותים: המורה לסוציולוגיה עשתה סקר בית ספרי על חדרי השירותים, שבעקבותיו הוחלט אילו חדרי שירותים יעברו שינוי צורה ותדמית”.
“במסגרת שיתוף המועצה והקהילה שלחנו קול קורא להורים, אמרנו להם איזה קבוצות יש, והם נרשמו. כך הגיע אלינו צלם טלוויזיה, שהנחה קבוצה של תיעוד סרט, מעצבות פנים שהדריכו קבוצה של עיצוב סביבת למידה חדשנית, ורוכב אופניים שהוביל קבוצת רוכבים בשטח יחד עם אחת המורות, שרכיבה היא התחביב שלה".
"בשלב הזה כינסנו כל שכבה בחטיבה והצגנו להם את הקונספט ואת הקבוצות. כשסיפרנו להם למשל על עיצוב השירותים מחדש, הם ממש מחאו כפיים. כל תלמיד יכול היה לבחור שלוש קבוצות ואז המורים שיבצו אותם לקבוצות מעורבות רב-גילאיות”.
מישהו פיזר אבקת פיות
היומיים מחוץ למסגרת התקיימו בחודש מאי. מי שהסתובב בביה"ס במהלך היומיים האלה ראה פעילות ופעלתנות בכל מקום: כאן תלמידים סוחבים גזם לגינת תבלינים שהם מקימים, שם מנסרים ומשייפים במרץ ספסלי ישיבה; קבוצת המהפך בשירותים "טבעה" בחומרי השראה, בצבעים ובתמונות; בחורשה מוצלת ישבה קבוצה ושרה ובאולם הספורט קבוצת מגידו בתנועה עבדה על ריקוד סיום מלהיב.
"האווירה הייתה מדהימה", מספרת תמר. "הרגשנו שמישהו פיזר אבקת פיות בבית הספר. היה שקט של עשייה. זו הייתה ממש חוויה מכוננת. שחררנו, זרמנו, נהנו, בחרנו. בין מורים לתלמידים נוצרו קשרים אחרים, כאילו נשבר מחסום. ילדים ומורים הצליחו להביא את עצמם לידי ביטוי בצורה אחרת”.
גם מיכל שן, מנהלת החטיבה, מתארת אווירה קסומה: "פתאום היה המון זמן להיות, לחוות חוויה חושית עד הסוף. זה עשה משהו למורים. הם היו בעננים וחייכו מאוזן לאוזן. הם הביאו לבית הספר יכולות או דברים אחרים, לא מוכרים”.
"המבחן האמיתי שלנו היה כמה מהתלמידים יגיעו ליום השני, והגיעו 90% ויותר! כמובן שהיו גם תלמידים שלא התחברו – אבל שחררנו. היו תלמידיםשרצו להחליף קבוצות תוך כדי – ואפשרנו. למדנו שלא הכל חייב להיות מתוכנן בדיוק על הרגע. נתנו לעצמנו לזרום”.
"בכל הקבוצות היה נפלא לראות איך כולם התערבבו בצורה נעימה. בקבוצת המחול, למשל, היו תלמידות מז' עד ט', כולל תלמידות מחינוך מיוחד, והגדולות לימדו ועזרו לצעירות בסבלנות רבה. זה גרם לנו לחשוב שאולי אפשר לעשות שילובים כאלה בין השכבות”.
"זה ממש 'שחרר סתימות'”, ממשיכה מיכל. "פתאום הבנו שיש הרבה דברים שאפשר לעשות בקלות, בלי בעיה. למשל, שקל מאוד לצאת עם הילדים לטייל בחוץ, מסביב לבית הספר. אפשרנו למורים לבנות קורסי בחירה. כך למשל, המורה לתנ"ך תלמד "מלאכות של פעם" והמורה לתיאטרון תעביר קורס שנקרא "החדר הסודי שלי" לחקר מונחה של נושאים שיביאו התלמידים עצמם. כשנותנים גם למורה אפשרות בחירה – זה משנה לו את כל החוויה. מחזיר את הברק לעיניים”.
"עכשיו אנחנו מבינים שאפשר לשחרר בעוד מקומות”, מסכימה תמר. "ההתנסות הזו הפכה למעין מקפצה”.
רמת מעורבות גבוהה
לסיכום היומיים מחוץ למסגרת וההשתלמות, הועבר שאלון משוב מקוון למורים ולתלמידים. 40 מורים ו-250 תלמידים השיבו לשאלון – מה שמצביע על רמת מעורבות גבוהה מאוד.
"הפקנו לקחים. במשוב עלה הצורך להקצות יותר זמן משותף כדי להתכונן מראש. אנחנו גם נגדיל את החלק של הקהילה ושל ההורים שפועלים איתנו. כמו כן החלטנו להמשיך בהשתלמות בקיימות גם לשנה השנייה. ברור מאליו שהיומיים האלה יתקיימו גם בשנה הבאה”, מסכמת מיכל. "זו מסורת שהתחילה – וקדימה”.
לסיום, ביקשנו מהמורים לשתף אותנו ברגע אחד של קסם:
"ראיתי את התלמידים אחרת – ולא במצב הרגיל שבשגרת הלימודים"….
"יכולתי להראות ולראות עוד חלקי ממני ולא רק את 'המורה לאנגלית'"…
"יכולתי לשחרר, לפעול ב-mood רגוע יותר, להיות איתם בגובה העיניים"….
"לפני כן הייתי מאוד לחוץ, ופתאום היה משהו 'לא תכליתי' ויכולתי להנות מהתהליך”…
"בקבוצת הרכיבה ראיתי העצמה של תלמידים מהחינוך המיוחד. פתאום היה להם מקום שווה. החוויה הייתה כ"כ חזקה שהיא השפיעה עליהם וממש הגדילה והצמיחה אותם!"
"הרגשתי גאווה להיות חלק מבית הספר, אור בעיניים!”
