מלאכות בגן הילדים: פסיפס
מלאכות היד מהוות חלק מרכזי בסדנת היצירה בגני הילדים. הן קשורות בפדגוגיה ובכישורי חיים ומקדמות יכולות כמו תיאום עין יד, מוטוריקה עדינה, שילוב שתי ידיים וחציית קו אמצע, תכנון, דחיית סיפוקים וסבלנות, עבודה אישית או קבוצתית ושיתוף פעולה. בנוסף מלאכות היד פותחות את הילדים לקשר שבין חומר גלם, תהליך ומוצר, הן מעוררות חשיבה על הסביבה, המספקת לי את חומרי הגלם, ומעודדות גילוי אחריות לה.
המלאכות הקדומות מביאות לידי ביטוי את ארבעת העוגנים הפדגוגיים שעליהם מתבסס מודל הגן העתידי במאה ה-21: יזמות ויצרנות, ביטוי אישי, למידה במרחבי חיים וקהילתיות.
1. יזמות ויצרנות – במלאכת יד הילדים בשיאה של יצירה: הם נחשפים לסוגים שונים של חומרי גלם ולאפשרות לשימוש חוזר בחומרים שונים. רכישת הטכניקה מאפשרת להם ליצור ולברוא חפצים.
2. ביטוי אישי – בכל סוג של מלאכת יד ובכל טכניקה שלמדו, יכולים הילדים לבטא את עצמם ואת יכולותיהם.
3. סביבות חיים מגוונות – המוקדים של מלאכות היד ברחבי הגן מפגישים את הילדים עם הקשרים שונים ואותנטיים. המלאכות גם מאפשרות גמישות והילדים יכולים ליישם את הטכניקות שלמדו בהקשרים שונים.
4. קהילתיות – מלאכות היד מחברות את הילדים לידע קדום, משהו שאבותינו ידעו לעשות. למידה מסבתות וסבים ועשייה בצוותא יוצרת חיבור בינדורי ושפה משותפת.
מלאכות היד הן בעצם מלאכות מסורתיות שעוברות במרוצת הדורות. לדוגמה עבודות הפסיפס, שקיימות כבר אלפי שנים. ישראל משובצת בפסיפסים יפיפיים, המתארים את אורח החיים הקדום, חיות וצמחים מקומיים. לדברי שירי גלוסקא, מנחה לגיל הרך ברשת הירוקה, העבודה בפסיפס מעניקה לילדי הגן הזדמנות להכיר מקרוב מלאכה עתיקה, והתוצרים המתקבלים אסתטיים ומרשימים.
עבודת פסיפס בגן מאפשרת לעסוק בחומר ובתהליך, כחלק מפעילות החוץ. הילדים מתכננים את הציור או את הדוגמה, בוחרים חומרים וצבעים ועמלים על היצירה עצמה. אפשר ליצור בפסיפס שלט אישי או תחתית לסיר, או לשפץ ולייפות שולחנות ישנים, בין אם לגן או לחצר (וללמוד על שימוש חוזר), או ליצור פסיפס קבוצתי על קיר.
מה צריך לעבודת הפסיפס?
אריחי קרמיקה ישנים מעודפים, משאריות, סוג ב' וכמובן כמה שיותר צבעוניים. אפשר לבקש בחנויות קרמיקה אריחים שבורים.
דבק פלסטי.
אם יוצרים פסיפס על קיר חיצוני משתמשים ב"שרמיק" להדבקת אריחים.
רובה צבעונית למילוי.
משטח להדביק עליו: לוח עץ, רהיט לחידוש וכד'.
שלבי תהליך היצירה
מתכננים: מציירים את הדוגמה הציור שרוצים על המשטח.
שוברים את האריחים: כדאי לשים משקפי מגן. מכניסים את האריח לסל קניות רב פעמי או לשקית עבה שלא תיקרע בקלות, ושוברים בעזרת פטיש לחתיכות קטנות. את שברי האריחים ממיינים לפי צבעים.
מדביקים: לוקחים שולחן או משטח ישר כלשהו ומנקים אותו מאבק. מורחים על המשטח שכבה נדיבה של דבק ומתחילים להדביק עליו את חתיכות האריחים לפי הדגם שציירנו. משאירים לייבוש – אפשר לחכות אפילו יום יומיים.
שמים רובה: מערבבים את אבקת הרובה עם מים עד קבלת מרקם משחתי (הילדים יכולים לעזור בערבוב). בעזרת שפכטל או בידיים עטויות בכפפות ממלאים את המרווחים ומחליקים את החומר. אחרי שסיימנו למרוח על כל המשטח לתת להתייבש כ 15-20 דקות בלבד (חשוב לא לתת לרובה להתייבש על הקרמיקה) ולנגב את השאריות עם סמרטוט יבש.
